קראתי לאחרונה כמה ספרים בנוגע להקטנת משקעי השמרים
הנוצרים בבקבוק כאשר המיגוז טבעי ע"י תוספת סוכרים לפני בקבוק.
השיטה המתוארת לאיילים היא:
תסיסה בכ-18 מעלות (תלוי בסוג בטעם הרצוי) כשבועים
בסיום התסיסה מחכים יומיים לשחרור דיאצטיל.
לאחר יומיים מקררים ל-5 מעלות למשך שבוע.
לאחר מכן העברה למיכל ביניים להוספת סוכר ובקיבוק.
לבירות בעלות % אלכוהול גבוה במיוחד עושים העברה לסקונדרי אחרי שחרור דיאצטיל
ולפני שלב הקירור.
האם מישהו התנסה בקירור לפני בקבוק בתהליך של מיגוז טבעי?
כן, זה בהחלט עוזר.
זה עוזר אבל לדעתי לא הכרחי, כמה ימים נוספים במיכל התסיסה יניבו תוצאה דומה
את משקע השמרים שנוצר במיזוג זה בטח לא יעלים
אני תמיד עושה קולד קראש. בד"כ לא ל5 ימים אבל בכל מקרה זה מאד עוזר.
היכן קראת?
לא הבנתי למה הכוונה בשחרור דיאצטיל. דיאצטיל הוא חומר שהשמרים משחררים בשלב מוקדם של התסיסה, וסופחים אותו בחזרה לאחר סיומה. אולי בשחרור התכוונת בעצם ל-Diacetyl Rest שאני הייתי מתרגם כ"מנוחת דיאצטיל"...
בכל אופן, צינון לפני העברה לבקבוק זו טכניקה מקובלת כאשר רוצים לזרז את התהליך ומקובלת במשבלות גדולות. למבשל הביתי, כמו שכבר כתבו פה, עדיף לחכות שהשמרים ינקו אחרי עצמם בטבעיות ע"י המתנה של כמה ימים.
נב. ניסיתי בעבר לקרר לאיזור ה-5 מעלות למשך יממה לפני הבקבוק, אחרי תסיסה של 10 ימים, ולא הרגשתי שום הבדל בצלילות הבירה.
אני מיד עושה שתי העברו, זה מצמצם משמעותית את משקע השמרים
בסיום התסיסה מעבירה למיכל חדש ונפטרת מהמון משקעים
מכניסה למקרר ליום עד יומיים, מעבירה למיכל חדש עם סוכר שהורתח עם מים, חצי שעה ומבקבקת
*קח בחשבון שכך מאבדים כליטר בירה, אבל התוצאה היא בירה עם משקע קטנטן..
זו אכן שיטה טובה להקטנת המשקעים, אבל כל ההעברות הללו מיותרות בעיני ומסכנות את הבירה בזיהומים מיותרים.
גיליתי שחשוב מאד להמנע ככל האפשר מטלטול מיכל התסיסה לאחר התסיסה והקולד קראש.
אני משתדל להעביר ממיכל התסיסה למיכל הביקבוק או לחבית מבלי להזיז את המיכל הראשון בכלל.
ישנה המלצה אתה לא חייב הרבה חברים אחרים אמרו שהם עושים פחות,
כשהבירה הגיעה לגרביטי הסופי שלה לקרר לסביבות 4 מעלות ולתת לזה להשאר שם לשבועיים לאחר העברה למיכל שני, זה יעזור בהצללה של הבירה וגם בעיגול הטעמים של הבירה.
איזה שירשור הזוי. אפילו דודבירה לא הגיע לרמה הזאת....
אתם השתגעתם? מה מפריעים לכם משקעים? ולמה להעביר את הבירה מכלי לכלי? פלא שכל כך הרבה בצ'ים מזדהמים?
הבירה מהתסיסה הולכת לבקבוק. אפשר קולד קרש של יומיים אבל לא הכרחי. אי אפשר למנוע את המשקעים אלה בסינון והגזה מאולצת. הגזה טבעית תמיד תיצור משקעים.
למה השירשור הזוי? כי כל המידע הזה ידוע לכולם וכבר דשנו בו אין סוף פעמים.
דניאל, עשית מישמש ממידע שקראת על תסיסת לאגר ותסיסת אייל. ספרים בנושא משקעים???????
אתה מבקבק ישירות ממיכל התסיסה? ערבוב הסוכר לא מעלה את המשקעים?
ברור שמשתמש במיכל ביקבוק.
מה דעתכם על ערבוב סוכר במיכל התסיסה ואחכ קולד קראש ליום יומיים?
רעיון לא מוצלח. התסיסה מתחילה די מהר. מנסיוני אחרי יומיים בבקבוק הבירה כבר מוגזת חלקית.
אכן שירשור זה גורם לי להתגעגע נואשות לדודבירה... ©
דניאל,
בלי לשנות את דעתי לגבי היותך בשר ודם או לא, האם תוכל לשתף איתנו את רשימת הספרים שקראת בנושא משקעים?
תודה מראש,
סיינט
סיינט, בו נוריד את שאלת קיומו של דניאל מהשולחן. דניאל קיים, ואפילו בחור נחמד מאוד.
לגבי דודבירה זאת כבר שאלה אחרת לגמרי.
מוזר מאוד... אבל סומך על כך שביצעת את הבדיקות הנחושות לצורך אימות קיומו כולל בדיקות דרכון וDNA.
בכל אופן, אני אשתכנע סופית רק כשאקבל את רשימת הספרים.
סיינט
לבץ' ממוצע לוקח 24 שעות להתקרר מעשרים לארבע מעלות
לכן אולי יום קולד קראש ללא סוכר
ואח"כ שפיה למשני עם סוכר של הבירה הקרה וחזרה לקולד קראש
<ואני בכלל מעדיף את הבירה שלי עכורה>
באמת ניסיתי, עם יד על הלב ניסיתי אבל כל כך קשה להתאפק.
רובכם חברים! אני אוהב אתכם ולכן זה משגע אותי.
* יש פה אנשים שתורמים די הרבה, שואלים שאלה (כגון טיפ לטיול לפראג) ולא מקבלים תגובה אחת.
* יש כאלה שתורמים המון, משקיעים הרבה מאמץ בשיתוף ומקבלים תשובות לקוניות או מינימליות.
* יש כאלה ששואלים שאלה, כנראה שלא ממש טורחים לקרוא תשובות, לא כותבים חצי תשובה מעבר, בדרך כלל לא עונים על כלום, אפילו לא שואלים שאלות מעניינות ו/או חדישות ודווקא בשירשורים האלה, אני רואה אותכם פורחים, מדברים לבד עם קיר לבן וריק.
זה פשוט תופעה, פנומן על טבעי לא מוסבר.
חבל שדודבירה עזב. כשהוא היה, היה הגיון פה.
פפפפ... מרגיש הרבה יותר טוב עכשיו!!
סיינט
פרננדו ידידי, עזוב אותך מחשבונות.
יש אנשים שיש להם שאלות - אז הם שואלים שאלות.
יש אנשים שיש להם תשובות - אז הם כותבים תשובות.
יש כאלה שסתם בא להם לעשות צחוקים - אז הם עושים צחוקים.
יש אנשים שלפעמים ככה, לפעמים ככה ולפעמים ככה.
ואפילו יש כאלה (רחמנא ליצלן) שאין להם שאלות ואין להם תשובות - אז הם לא שואלים שאלות, לא עונים תשובות... רק קוראים ונהנים.
וזה אחלה!
במילים אחרות, פרננדו, רד מהעץ לפני שתהפוך לאיזי.
(יש לקרא בנימה סרקסטית)
דובון,
כן, אולי אתה צודק...
אבל זה מטריד קצת... כששמעתי בהתחלה על היוזמה לעבור לסוף שבוע ארוך היה לי די ברור שזה ג'ימיק תקשורתי כדי להציל קריירה פוליטית גוססת של בחור שאישתו החמודה קצת מבוגרת כדי להצטלם בעירום...
אבל סילבן התקעקש ועשה די הרבה בלגן בפייסבוק אז אמרתי, אולי...
אבל כנראה שזה חרטה. לאט לאט זה ישכח ובסוף לא יקרה כלום... בעוד כמה שנים עוד פוליטיקאי בצרות ירים את הכפפה ויציל את עצמו באותה צורה...
בשביל זה נועד הרעיון של סוף שבוע ארוך, לא?
סוף שבוע נעים לכולם... וקצר...
סיינט
בבקבוק מקג אין משקעים
2 אגורות:
בישלתי בירת חיטה בשתי הזדמנויות השנה.
פעם אחת העברתי למיכל תסיסה משנית (בלית ברירה, לא היה לי זמן לבקבק ולא רציתי שימשיך לתסוס עם השמרים).
פעם שניה בקבקתי ממיכל התסיסה.
התסיסה נעשתה בבקבוק.
בשני המקרים התסיסה במיכל והיישון נעשו בטמפרטורה של 20-22 מעלות.
בפעם השניה יצא משקע גדול יותר.
ציון, לי יש תיאוריה אחרת. שאלה: כמה זמן עבר בכל אחת מהבירות בין בישול לביקבוק?
אני מנחש שבירה שהיתה בתסיסה זמן רב יותר יצאה עם פחות משקע בבקבוק מבירה שבילתה במיכל זמן קצר (בהנחה שהם היו באותה טמפרטורה)...
הראשונה - שבוע במיכל ראשי, 4 ימים במשני, ואז ביקבוק.
השניה - שבוע במיכל ראשי, ואז ביקבוק.
ברטרוספקטיבה, לא יודע אם לתת את הקרדיט לזמן או למיכל, בתכל'ס.
לדעתי הזמן קובע ולא המקום. לוקח לשמרים זמן לשקוע במיכל התסיסה ולכן כשאתה מבקבק אחרי שבוע (בהנחה שאתה לא עושה קולד-קראש) יש הרבה שמרים בתרחיף שאח"כ מתיישבים בתחתית הבקבוק.
ציון - ככל שהזמן עובר והתסיסה נרגעת (עקב מיצוי הסוכרים במאלט) השמרים ושאר המשקעים במאלט שוקעים ברובם בתחתית. העברה לסקונדרי ללא העברת המשקעים (וללא ערבוב הנוזל במיכל הפריימירי) מאפשרת להשאיר יותר משקעים מחוץ לבירה ותורמת לבירה צלולה יותר וללא משקעים רבים בבקבוק.
אם אתה מתסיס במיכל שקוף - דמיג'אן למשל, תוכך לראות כי המאלט שבמיכל 'משתולל' וישנם זרמים לכיוונים שונים ומשונים שיפסיקו כשהתסיסה תאט \ תעצר.
יש לי רעיון אחר.
יש את הבד ממנו הכנתי את השק לבישול (BIAB). הוא יכול להיות פילטר לא רע בכלל. אם משתמשים במיכל תסיסה סטנדרטי שבא בכל הערכות, אפשר להדק אותו על פתח הברז בעזרת ההברגה.
האם מישהו ניסה משהו בסגנון?
חשבתי לנסות בבישול הקרוב.
ציון,
זה רעיון רע. זו דרך מצויינת לחמצן את הבירה אחרי שהתסיסה הסתימה.
אני ניסיתי לסנן את התירוש דרך הבד הנ"ל בכניסה למיכל התסיסה.
