התקנתי צינור ניאגרה בצידנית המאש כפי שמתואר בכל האתרים, אפילו הוספתי קפיץ בפנים כדי למנוע את הקריסה של הצינור
ועדיין בזמן הוצאת התירוש החוצה מהצידנית קצב הזרימה איטי מאוד, האם זה אמור להיות כך?
הבנתי שאסור להזיז את הלתת בזמן המאש וגם אחרי כדי שהוא יהיה גם מעין פילטר, לפי התצורה הנוכחית זה לוקח יותר מדי זמן (למעלה מחצי שעה) כדי להוציא את הנוזל
באיזשהו שלב קצב הזרימה האט כל כך שהייתי חייב להזיז את הלתת כדי לתת לו לצאת החוצה. אני שוקל לעבור לשק כדי לזרז את העניין.
הוצאת את הפנימית?
כן, יכול להיות שהרשת החיצונית סבוכה מדי ומקשה על היציאה של הנוזל. למרות שזה עובד מצויין עם מים בלי לתת
אני משתמש בוילון בתוך הצידנית, בסוף המאש אני מרים את הוילון כמו שק גדול עם על הלתת, מעביר את התירוש לסיר, מחזיר את הוילון עם הלתת מכניס את המים של הספארג' וחוזר על התהליך.
איזה סוג בד? זה לא משאיר טעמי לוואי? חשבתי לעשות את זה גם זה נראה לי יקצר משמעותית את הזמן.
אתה משתמש בברז בצידנית או שאתה שופך מהצידנית לסיר
זה לא משאיר טעם לוואי, בד כותנה מאוד מרווח ואפילו קצת שקוף,אין ברז - אבל זה רק כי אני מתעצל לקדוח בצידנית.
<!--[if gte mso 9]>
<![endif]-->
מניסיוני גם ב"בץ ספארג'" לוקח קצת זמן להוציא את כל הנוזל מבלי לגרום ללתת ליצור שיכבה בלתי חדירה לנוזל. חצי שעה זה בכל זאת נשמע לי יותר מידי. מה שמאט את הזרימה אצלי הוא אם אני לא מתחיל את הזרימה מספיק לאט כך שהגרעינים יוצרים שיכבה דחוסה או שאני לא ממלא את הצינור בנוזל ויש בו אזורים עם אוויר. קשה לי להאמין שצפיפות הצמה היא הגורם אבל היא בכל מקרה לא מאוד חשובה כי הסינון רובו מגיע מהגרעינים כך שאתה יכול לנסות לדחוף את הרשת קצת כלפי עצמה כך שהחורים יגדלו.
)שלום לכולם שמי אלי ואני מבשל מ 2007 בשביל הכיף ובתדירות של 4-5 בישולים בשנה(
הייתי מוודה שאין סתימה במערכת כגון גרענים שעברו את הרשת ותקועים בברז הוא משהו בסגנון . בפעם היחידה שקרה לי משהו דומה הכנסתי שיפוד דרך הברז (תוך כדי הספארג') וזה עזר.
אך לא ברור שזה המקרה
אבי
נראה לי ששוב הגיע הזמן לתצוגת תכלית של בישול BIAB.
תתאפק עד מאי?
משום מה אף אחד לא מזכיר False bottom
יש להתקין מעל גובה הברז או צינורית הניקוז ונגמרה בעיית הסתימות.
וגם אם נסתם עירבוב קל פתר את כל בעיות הניקוז.
ד"א - ספארג' של 30 דקות רצוי ויעיל לשטיפת הגרעינים.
מציע שתבדוק אם אתה לא טוחן את הלתת דק מידי, מה שיכול לגרום לסתימות
מציע שתבדוק אם אתה לא טוחן את הלתת דק מידי, מה שיכול לגרום לסתימות
אני לא טוחן בבית, בירדי טוחנים בשבילי. זה לא נראה דק מדיי
אני חושב שאין מנוס מלעבור לשק.
לפני המעבר לשק, יתכן והצינורית שמשמשת כפילטר קצרה ולכן ניסתמת (הצינוריות מופיעות במספר אורכים). הייתי מציע שתאריך את הפילטר בצינורית נוספת (רצוי במקביל).
<!--[if gte mso 9]>
קודם כל זה נראה יפה ולפי דעתי צריך לעבוד מצוין כמו שזה. מבנה מהסוג הזה מתאים רק ל"באץ ספארג'" משום שהוא מנקז רק מאזור קטן כך שבשביל לאסוף את כל הסוכרים יש צורך לערבב ולאסוף את כל הנוזל. הוספה של צינור אטום עם זווית כלפי התחתית בתחילת הפילטר תקטין את הנפח המת. כל העסק יהיה יעיל יותר ככול שהניקוז יהיה מפוזר על פני יותר שטח כלומר שימוש בתחתית כפולה רשת צינורות נחושת או מספר צמות במקביל(הניקוז מבוסס על התנגדות נמוכה יותר בתוך הצינור מאשר בחוץ כך שצינור ארוך מאוד נעשה לא יעיל), אבל זה בעיקר חשוב ל ספארג' המשכי. למיטב הבנתי גם לקצב הזרימה, תפקיד קטן יותר בבאצ ספרג', כלומר יש קצת עליה ביעילות עם לא עושים אותו הכי מהר שאפשר(וזה גם מונע סתימות) אבל אין צורך לעשות אותו מאוד לאט. יש בספר של פאלמר ניספח שמסביר את שיטות הניקוז השונות, ויש פוד קאסט על ספארג' שדן גם כן בשאלות של שיטת הספארג והחשיבות של הגורמים השונים.
בעיקרון - השיטה היא שמרגע שאתה מתחיל לנקז, לא מערבבים יותר את הגרעינים (גם ב-bach sparge וגם ב-Fly Sparge). את התירוש הראשון שניגר מחזירים למאש (Vorlauf) וחוזרים על התהליך עד שהתירוש יוצא צלול - כך המאש שלך מהווה למעשה פילטר לתירוש והוא מסנן אותו. אם מערבבים את הגרעינים במהלך ה-mash out מאבדים את יכולת הסינון של המאש ומקבלים שוב נוזל עכור.
ולעניין פתרון הניקוז - אני מסכים בהחלט עם מה שאלי כתב. יכול להיות שהפתרון הפשוט והנכון ביותר בשבילך הוא manifold עם 3 צינורות מקבילים לכל אורך הציידנית. הבניה של פתרון כזה קלה יחסית והיעילות שלו טובה מאוד.
דגן תודה על התיקון קראתי שוב את מה שכתבתי וראיתי שבאמת לא הייתי ברור הכוונה הייתה שב bach sparge יש לערבב את המים עם הגרעינים בהוספת המים לספארג' אז כמובן לתת לזה כמה דקות להתייצב לחזור על שלב הVorlauf ואז לנקז עד הסוף ללא ערבוב נוסף
זה לא נראה לי כזה פשוט לבנות מניפולד עם 3 צינורות (צריך בשביל זה הלחמת כסף לא?) או שיש לכם דרך קלה יותר?
לא סתם הלכתי על הפתרון הזה. ראיתי שזה עובד בכל מני סרטונים (גם אצלך דגן בבלוג שלך ראיתי שזה עובד לך)
אני לא מבין מה עשיתי שונה.
לא צריך שום הלחמה, הכל חיתוך (עם מסורית) והלבשה. אין בעיה עם נזילות כי הכל נמצא בתוך אותו קונטיינר.
אבל כמו שאמרת - הפילטר שיש לך אמור לעשות את העבודה. מה יכול להיות שקורה הוא שהוא נמעך תחת משקל הגרעינים. הייתי מנסה לכווץ אותו כך שיהיה יותר קצר ויותר "עבה". אצלי זה שיפר את הביצועים.
איך אתה מכווץ אותו? שמתי בפנים קפיץ ששומר על הקוטר שלא יימעך (חשבתי בהתחלה שזה הסיבה)
אם אני אכווץ אותו החורים שיש בו יגדלו וזה כנראה ישפר את המצב.
זה היה מזמן אבל אני זוכר את זה כפעולה די אינטואיטיבית.
יכול להיות שהמצב בכלל הפוך
והצינור מכווץ מדי ולכן קשה לנוזל לעבור דרכו
קשה להבין מהתמונות
הצינור רפוי, לא מתחתי אותו ולא כיווצתי אותו. כאני שם רק מים הם זורמים דיי בסדר.
אני חושב שאם אני אכווץ אותו אז הוא יקפוץ חזרה למצב רפוי, אולי אני אקצוץ לו כמה סיבים כדי להגדיל את החורים
לא כדאי
כי אז יכנסו כמה גרעינים ויחסמו
נסה אולי להתחיל בזרימה איטית יותר ואח"כ להאיץ עד לליטר בדקה - לפחות בשלב הראשון
ליטר בדקה נשמע חלום רחוק.
חשבתי להוסיף שק לצידנית ופשוט להרים אותו בזמן ההוצאה של הנוזל החוצה, ואם זה יעבוד טוב אולי אפשר לוותר על הצינור.
אם אתה מוסיף תוותר על הצינור,
ניתן להחליף בצינור מחורץ עם מסור,
הפתחים יכולים להיות בגודל 2-3 מ"מ ולא חייב להוית חורים דקיקים. הגרעינים יערמו על הצינור בכל מקרה.
איך מחברים את הצינור לברז?
אני בניתי מניפולד לפי ההוראות של פאלמר (כמה זויות נחושת וצינור עד 2 מטר יספיקו לך)
אין צורך בהלחמות הכול מתחבר בלחץ ואתה חורץ רק את החלק התחתון של כל צינור (רק של המקבילים לברז לא את אלו שמחברים בניהם).
http://www.howtobrew.com/appendices/appendixD-1.html
את החיבור לברז אני מבצע בלחץ.
הקוטר החיצוני של הנחושת קטן במעט מהקוטר הפנימי של הברז.
תלפף קצת טפלון על קצה צינור הנחושת להתאמת הקטרים ותלחץ אותו לתוך הברז.
הזרימה במבנה כזה מעולה, אין סתימות (מיבשלתי כבר בירות עם 75% חיטה ללא סתימות) , קל לניקוי והשטח המת מינורי - למעשה כמאט ולא קיים.
ממליץ בחום.
תודה תומר
הברז שלי מנירוסטה אני מעדיף שלא לחבר את הנחושת ישירות לנירוסטה (מחשש לקורוזיה)
אולי טפלון בחיבור באמת ימנע את זה.
שאתה אומר שחיברת את זה ישירות לברז אתה מתכוון למשפך שמחובר לברז (נראה לי שקוראים לזה אוליביה)
באיזה קוטר צינור השתמשת?
החיבור של נירוסטה עם נחושת יציב ואינו תורם לקורוזיה,
החיבור של נחושת לברזל יוצרת קורוזיה.
מחבר פלסטיק (תפן כחול) יעשה את הבידוד המתאים
היי אור,
גם הברז שלי מנירוסטה ואין עם זה בעיה כפי שנאמר.
בכל מקרה קוטר הברז (פנימי) הוא 1/2 וקוטר הצנר הוא 3/8.
ליפופף של מעט טפלון על הצנרת ודחיפה בקצת לחץ לתוך הברז, מתפרק ומורכב בקלות.
תומר, יש מצב לתמונה? זה יעזור לי מאוד.
דניאל, הכוונה היא למחבר בין צינור קוטר 3/8 של צינור נחושת לברז?
אני אצלם היום בערב ואעלה.
איך מעלים תמונות?
המאש טאן מבחוץ
המאש טאן מבפנים ללא המניפולד
הברז מבפנים
המניפולד - שים לב לצינור ההולכה המרכזי - הוא אינו מחוררונועד רק להוביל נוזל אל פתח היציאה
המניפולד מחובר לברז - לא צריך הרבה לחצ רק השחלה ודחיפה קךה. העובדה שהחיבורים אינם מולחמים (ביחוד של המוליך המרכזי) מאפשרת הכנסה והוצאה קלה של המניפולד.
צילום תקריב של החיבור
צינור ההולכה במבט צד.
מקווה שעזרתי וזה לא מאוחר מדי, לא הייתי מול מחשב.
יפה מאוד!
ממש לא מאוחר מדיי :) אני בדיוק מתכנן לקנות את החלקים ולהכין ביום שישי
חששתי מאופן החיבור של המניפולד לברז בגלל אי דיוקים בתכנון ועכשיו ראיתי שהשתמשת בצינור גמיש בשביל החלק הזה (רעיון מצויין)
חשבתי להשתמש בצינור פלסטיק אבל זה כנראה יהיה חד פעמי
תודה רבה, עזרת המון!
שמח לעזור.
רק הערה אחת.
ניתן להשתמש לחיבור המניפולד לברז בצינור גמיש אך אצלי הוא צינור נחושת רגיל.
הנחושת רכה מאוד ונוח לעבוד איתה ולבצע כיפופים במידה ויש אי דיוקים.
פרט לכך, שים לב שהצינור מחובר למניפולד ע"י מחבר T, והיות והוא אינו מולחם הוא משמש כציר לעזרה בהכנסה והוצאה.
יפה מאוד.
מרשים!
קניתי את כל החלקים, יצא 160 שקל (דיי הרבה לדעתי...)
לא היה להם צינור קשיח אז קניתי גמיש, הוא נראה לי חזק מספיק בשביל לעמוד במעיכה
אני מתחיל להרכיב, נראה איך יצא..
בניתי, הפטנת עם הטפלון באמת אוטם.
נשאר לי רק לעשות חריצים בצינורות ולהלחים את המחברים
!
אור,
עבודה יפה ותמונות יפות. הגעתי מאוחר לשירשור ולכן אני מתנצל אם פספסתי ושואל שאלות שכבר נשאלו. כמה שאלות/הערות הנדסיות/מוצריות (לצורך דיון ולימוד, לא לביקורת):
1. אני רואה שצינור היציאה גבוהה מהצינורות האחרים. מכאן שבסוף הריקון כל הצינורות ישארו עם תירוש. האם לא שקלת לבנות את זה הפוך עם צינור היציאה נמוך (לוותר על חצי ליטר תירוש) או לשים את הברז למטה (ציידנית עומדת על קצה השולחן)?
2. מה ימנע מהצינורות להתמלא בליכלוך לאורך הזמן? איך תשטוף אותם ותוודע שיתנקו היטב? שים לב שכל האיזור שמתחת לברז לא ירצה להתנקות כי שום דבר לא מכריח זרימה בהם. אני חושש שהם ישארו מלאים בתירוש מדולל.
3. אני מניח שאתה שופך את הגרעינים פנימה ואחר-כך מנקה/שוטף את המאש טאן. אני מודאג שבתהליך תיתן מכה או משיכה לצינורות והעסק יפגע קצת. עד כמה נראה לך קשיח?
4. למה העדפת לשים את הרז מצד ימין ולא בדופן הארוכה? זה היה מוסיף קשיחות למבנה.
סיינט
אם ממילא רוצים חילחול של נוזל פנימה, למה צריך לרתך את החיבורים?
נועם, אני מנחש שכך יותר קל להוציא את הכל לניקיון.
אור, כפי שפרננדו ציין, היות והברז גבוהה מהצנרת, תמיד ישאר נוזל בצידנית עד לגובה תחתית הברז.
ניתן לשפר זאת ע"י הוספת זוית ביציאה החיצונית של הברז כך שהיציאה תהיה בגובה תחתית הצידנית,
כך תיווצר יניקה עד לגובה הצנרת בצידנית. (החיבורים בשני צידי הברז צריכים להיות אטומים הרמטי, לפעולה תקינה).
בהצלחה
רון
יותר קל לנקות ופחות נפח מת עקב ניקוז מהחריצים בחלק התחתון של הצינור.
ומלבד זוית בצד החיצוני צריך גם צינור באורך דומה לצינור הניקוז הפנימי.