עומר

הדרך המקובלת לרוב היא להמתין עד לגמר השינויים בצפיפות ואז לבקבק.

לא נראה לי שיש לבירה שלך עוד הרבה לאן לרדת, אבל רק מדידה נוספת תוכיח את זה.

הירידה האיטית לקראת סוף התסיסה היא הגיונית מאד.

לתהליך התסיסה יש 3 שלבים כאשר החלק השני הוא התסיסה הסוערת בה השמרים מכפילים את כמותם אקספוננציאלית.

בשלב זה גם תראה את הירידה המהירה.

בשלב האחרון גידול השמרים מפחית את הקצב עד שנכנס לרוויה. השמרים מתחילים לשקוע ואז התסיסה גם איטית יותר עד שמפסיקה.

תקרא גם כאן:

http://www.whitelabs.com/beer/Yeast_Life_Cycle.pdf

עומר,

לשאלותיך,

אתה לא מחליט מתי הזמן לסוף התסיסה. השמרים הם אלו שמחליטים. כשהם יסיימו לאכול, אז הסתיימה התסיסה.

ביקבוק מוקדם של הבירה לפני תום התסיסה יסכן אותך בבקבוקים מתפוצצים (כי השמרים עלולים להמשך ולפרק סוכרים בתוך הבקבוק כד כדי פיצוץ).

לגבי שאלת השניה נראה כי ענו לך כבר. בכל אופן התסיסה אינה לינארית. לקראת הסוף השמרים מאטים את הקצב.

הכלל הוא שבדיקת צפיפות בהפרש של יומיים שנותנת את אותה תוצאה היא אינדיקציה לסיום התסיסה.

אח"כ ניתן לבצע COLD CRASH לסיוע בהצללת הבירה ואפשר לבקבק.

עוד שבוע או שבועיים במיכל התסיסה לא יזיקו לבירה (ואף יועילו לבירה גדולה שכזו).

בהצלחה.

את עיקר התשובות קיבלת. אאוסיף רק שעל פי סוג השמרים ניתן לחזות את הגרביטי הסופי.