הבישול הראשון שלי יצא סביר, אפשר לשתות. גיזוז חסר וגם קצף לא משהו. הבעיה המשמעותית היא טעם לוואי מתכתי שצץ ברקע לאחר הסיומת. נסיון של אמבר אייל מקיט שקיבלתי מתנה מאשתי. הקיט היה מבוסס על לתת נוזלי בתוך קופסאות פלסטיק. לחלוטין לא אטום לא לאור ובטח לא לחמצן. בישלתי בסיר אלומיניום, התירוש לא בא במגע עם שום מתכת אחרת. כל שאר הציוד פלסטי. חייב לציין כי הטעם לוואי היה קיים גם לאחר שהתסיסה הסתיימה, כשבוע לאחר זריעת השמרים. אני חושד בלתת הנוזלי שכנראה שכב לא מעט זמן על המדף עד שהגיע אלי. לא נראה כמו זיהום - שמרתי בקנאות על סניטציה, לא נראה שיש לי עודף ברזל במי הברז של כפר סבא. לא יזיק להסיג את פרופיל הכימי בכל מקרה.
הפשלה היחידה בתהליך הבישול, נפלה טיפת זיעה או שתיים לתוך הסיר לאחר צינון התירוש הרותח. את התירוש לאחר צינון איווררתי 3 פעמים מהסיר לדלי תסיסה וחזרה. עם כמעט OG 1080 הנחתי שאני צריך חמצן בשפע לעבודת שמרים. FG יצא 1012.
אפשר לשתות את הבירה ? מסקנה אחרת מחימצון הלתת ?
