אני מתכונן להכין לאגר ביום שישי בפעם הראשונה.
אני מבשל מרכז.
בגלל שיש השפעה לצפיפות התירוש במוצוי הכשות אני רוצה לבשל באץ' מלא של 22 ליטר ללא קירור עם מיי קרח כדי למצות נכון את הכשות.
אני מתלבט בין קירור עם מחליף חום נחושת שאני מאמין יקח לי המון קרח והרבה זמן כדי להגיע לטמ"פ של 7 מעלות לזריעת השמרים או לנסות בפעם הראשונה את ה-NO CHILL המדובר רבות לאחרונה.
קודם כל אאין לי מושג כמה זמן יקח לי עד שאגיע לטמ"פ הרצויה בשיטת NO CHILL והשניה היא כמה קרח אני צריך לקירור במחליף חום.
נו צ'יל יקח זמן אבל מה אכפת לך?
אם אתה מקרר עם צ'ילר נחושת אתה יכול לקרר עד לטמפרטורת מי הברז , נניח 30 מעלות,, ואז להעביר למקרר להמשך הקירור עד לטמפרטורת הגשת השמרים. בהחלט שיטה מקובלת.
בשתי השיטות אתה לא תגיע לטמפ' המיועדת.
לא הבנתי אם כבר יש לך צ'ילר או לא? כי אם אין לך אז אין תוחרך שתבנה אחד במיוחד בשביל הבישול.
ככה או ככה אתה תצטרך להכניס אותו למקרר בשביל להגיע לטמפ' התסיסה של לאגר.
כשאני מכין לאגרים, אז אני מקרר עם צ'ילר ל25-30 מעלות, ואז מכניס למקרר ומחכה שהטמפ' תגיע ל9-10 מעלות. לאחר מכן אני מגיש את השמרים.
אם הבנתי נכון....
אחרי שאתה מקרר ל25-30 מעלות אתה מעביר את התירוש למיכל התסיסה הסופי, מכניס למקרר ממתין לטמ"פ הרצויה ואז פותח את המכסה זורע שמרים וזהו?
מה עם האייר לוק?
בנו צ'יל אנחנו מעבירים תירוש רותח לג'ריקן עד כדי 80% מנפחו בערך
משכיבים את הג'ריקן בצד והופכים מדי פעם
למחרת מעבירים את הג'ריקן למקרר תסיסה בטמפ הייעודית ומחכים שיגיע לטמפ
כשמגיע לטמפ, מנערים קצת, מגישים ומחליפים את הפקק בפקק עם נשם
טוב.
כרגע אין לי ג'ריקן אז פשוט אקח את עצת גלעד ואקרר את התירוש ל25-30 מעלות , אכניס את מיכל התסיסה עם הנשם מלא למקרר וכשיגיע לטמ"פ היעד אזרע את השמרים.
לדבי נו-צ'יל עוד לא הבנתי אם לתסיסה מעבירים את תכולת הג'ריקן למיכל תסיסה או שמתסיסים בג'ריקן רק מחליפים לפקק עם נשם.
מה שנוח.
לדעתי רוב הנו-צ'ילרים מעבירים את התירוש למיכל תסיסה "מסורתי" (קארבוי, דמיג'אן, דלי פלסטיק, פחמס)
אני מוצא שיותר קל ויש פחות סיכוי לזיהום בהחלפת הפקק והתססה בתוך הג'ריקאן. (הסתייגות אחת - לאחר תסיסה די קשה לנקות את הג'ריקאן).
מציין את הייתרונות של קירור מהיר:
בהמשך מתאר שיטות לקירור ומתאר אופן בניית Immersion Chiller.
שווה גם לחזור למקורות - פאלמר
גילוי נאות - לא ניסיתי את שיטת No Chill (משתמש ב Immersion Chiller)
גילוי נאות - הבירה שלי שזכתה מקום ראשון בלונגשוט בסגנון אייל בהיר היא תוצר של נו צ'יל
ככה זה שעושים מסיבת בישול בפארק הירקון והבירה צריכה להגיע לבאר שבע...
זה לא הנו צ'יל, זה המים של פארק הירקון...
אגב, גם הבירה שאנחנו בישלנו בפארק הירקון (black IPA) יצאה משובחת ביותר. חבל שנגמרה כ"כ מהר. 
אהההה!!!!
באותו הבישול בישלתי עם מים של באר שבע. למרות שאני מגיע למרכז אני לא מפנה עורף לנגב!!
חוץ מזה, באותה מסיבת מבשלים, אני וחן מתא תכננו בישול לצד בישול כאשר, כמעט הכל היה זהה במהלך הבישול: חומרי הגלם (לתת וכשות), זמני בישול ושיטות (בישול בשק). השוני היחידי זה שחן בישל עם מים מהברז של תל אביב ואני בישלתי עם מים שהובאו במיוחד מבאר שבע.
אתמול, בעקבות השירשור הזה ודומים לו מהזמן האחרון, גיגלתי קצת בחיפוש אחר החסרונות בנו-צ'יל. מה שמצאתי זה דווקא את השירשור הבא בפורום אוסטרלי בו הם סותרים בדיוק את הטענות הללו של פלמר. אני לא בא להכריע בנושא אבל שווה להכיר גם את הטענות הנגדיות: http://aussiehomebrewer.com/topic/59425-no-chill-and-myths-of-rapid-chilling/
אם זכור לי נכון,
נועם, שחר ודגן ביצעו ניסוי השוואתי , שמחזק את הטענות שמצאת בפורום האוסטרלי.
היי,
אז קודם כל בקשר ל DMS זה נכון כל עוד התירוש מעל 80 מעלות, ועל זה כותבים לא רק פלמר אלא גם מאמרים מדעיים בנושא.
בנוסף לזה...שוב אני רוצה להזכיר שפלסטיק בטמפ' גבוהה משחרר חומרים מסרטנים ולא משנה מה תגידו.