שאלה עקרונית.
בירת IPA.
לאחר שלב הפרימרינג אני רוצה להכניס את הבירה לקולד קראש של יומיים שלושה.
אחר כך שפייה ודריי הופינג ואז אני רוצה לעשות עוד קולד קראש.
לבסוף בקבוק.
התהליך הזה נועד להפחית ככל הניתן משקעים ולהצליל את הבירה ככל הניתן.
האם תהליך זה הגיוני או שהשמרים עלולים להירדם או למות ובכך התהליך שלהם בסקונדרי(יותר במטרת מתן טעמים והעפת דיאצטלים) ובמיגוז שבבקבוק יפגע?
לא יודע איך זה אצל אחרים אני עושה דרייהופ אחרי 4 ימי תסיסה לעוד 6 ימים, לאחונה אני גם לא מעביר לסקנדרי מחשש לזיהום ומשאיר אותה בפריימרי, אחר כך קולד קראש של יומיים ובקבוק
http://zion.e-snif.com/content/%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%A2
רועי, תקרא את המופיע בקישור.
מישהו כבר ניסה לעשות פעמיים קולד קראש?
מעניין אם זה אכן יכול לעזור ולא לפגוע בשמרים
רועי, הכי חשוב - פריימינג מבצעים רק ממש לפני הביקבוק. כל מה שאתה רוצה לעשות (דריי הופ, קולד קראש) תעשה לפני הפריימינג. אחרת - חלק מהסוכרים (או כל הסוכרים) שאתה מוסיף בפריימינג יפורקו עוד במיכל התסיסה ולא בבקבוק ותפסיד הגזה.
סדר הפעולות הוא - תסיסה -> דריי הופ (אפשר באותו מיכל) -> קולד קראש ל-2-3 ימים (באותו מיכל) -> שפיה למיכל פריימינג וביצוע פריימינג -> ביקבוק (מיידית). השמרים יחזיקו מעמד ורק הכמות שלהם בנוזל תפחת בצורה שתצמצם לך את המשקעים.
אז יש לי טעות במושגים.
זאת הייתה כוונתי. אני התכוונתי לפריימינג שזה דריי הופינג ללא סוכר תירס.
סדר הפעולות שאני מעוניין לנסות:
תסיסה->קולד קראש->שפייה->דריי הופינג->שפייה->קולד קראש->שפייה למיכל פריימינג->ביקבוק.
הי רועי,
אני לא יכול להכנס ללינק הבא מהעבודה אבל אולי יש בו קצת תשובות עבורך לגבי הרלבנטיות של קולד קראש כפול: http://www.homebrewtalk.com/f13/anyone-cold-crash-twice-135646/
בהצלחה!
ככל שאתה מרבה בשפייה (העברה בין מיכלים) אתה חושף את הבירה לזיהומים.
אני חושב שפעמיים שפיה מיותר ובעיקר חושב שפעמיים קולד קראש מיותר.
גם אני עושה קולד קראש, כי בירה צלולה זה נחמד, אבל למה לעשות מזה כזה סיפור?
לא עושים סיפור משום דדבר הרהרתי בקול בפורום כי תהיתי לגבי ההתוצאות
אם בכלל יש סיכוי ללשיפור
מה הבעיה בלהעלות רעיונות חדשים?
לא עושים סיפור משום דדבר הרהרתי בקול בפורום כי תהיתי לגבי ההתוצאות
אם בכלל יש סיכוי ללשיפור
מה הבעיה בלהעלות רעיונות חדשים?
אחרי התגובה שלך שבתי וקראתי מה שכתבתי.
השאלה לא באה לתקוף ולרדת על ההצללה וח"ו על הרצון להתקדם (אני צריך קצת הרבה יותר התקדמות),
אלא באמת, מה היתרון של בירה צלולה, יותר ממה שמקבלים בקולד קראש?
כי אני אישית אוהב את הטיפה'לה עכירות שנשארת אח"כ.
לאחרונה שטפתי 4 חביות קורני שהיו מלאות בבירה שעברה קולד קראש
אחד לפני העברה למיכל
היה כמות זניחה של ממשקעים
כאשר הקולד קראש יעיל ולא משנעים את המיכל
תרם לשפיה
אין מה ללדאוג בנוגע למשקעים
בגדול, אם בצעת קולד קראש בפעם הראשונה, לפני הדריי הופ, אין סיבה לעשות שפייה נוספת לפני הבקבוק.
כאשר אני מסיים דריי הופ, אני מעביר לקירור של 3-4 מעלות. נותן לדברים לשקוע. וכעבור יומיים, אחרי שעוגת הכשות מתייצבת בתחתית, אני מוסיף את הסוכר ומעביר לבקבוקים.
גלעד,
התאור שלך לא ברור לי כל כך או אולי לקה בחסר...
אתה אומר שאתה עושה ק״ק אחרי דרייהטפ, אבל את הדרייהופ אתה כושה בפריימרי או בסקונדרי?
לפי מה שידוע לי אתה עושה דרייהופ בסקונדרי, אז אתה מעביר לסקונדרי ללא קולד קראש?
אמרת שלאחר הדריהפו אתה מוסיף את הסוכר ומעביר לבקבוקים...
משתמע מזה שאתה מוסיף סוכר לתוך מיכל ששם עשית את הדריהופ ומשם מעביר ישר לבקבוקים בלי להעביר חמיכל ביקבוק, הבנתי נכון?
אם כן אז איך אתה גורם לסוכר להיתערבב בצורה אחידה ובלי לחמצן את הבירה ובלי ליורר את המשקעים?
גלעד - אני חולק. שוב אני אומר שאני לא רואה שום הגיון לעשות קולד קראש לפני דריי הופ אבל אם עשית - זה ממש לא אומר שאתה פטור משפיה לפני פריימינג. לפני פריימינג תמיד נכון לעשות שפייה - לא משנה מה קרה ומה בוצע קודם. אחרי קולד קראש (ראשון, שני או שלישי) תמיד יהיו לך משקעים ואין סיבה לערבב אותם עם הסוכר לפני הביקבוק.
בתהליך שאתה תיארת ("מסיים דריי הופ, קירור 3-4 מעלות, הוספת סוכר, ביקבוק") אין שפייה למיכל ביקבוק בין קירור להוספת סוכר?
אנסה להיות יותר ברור. אני עושה קולד קראש לאחר סיום התסיסה. נכון אלון, אני עושה דריי הופ במיכל סקנדרי. בתום תקופת הדריי הופ אני לא בהכרח עושה שפייה נוספת, אלא מוסיף את הסוכר למיכל ומערבב בעדינות. למשל IPA האחרון שועמת דגן לא עשיתי שפייה לאחר שנגמר הדריי הופ.
אני מבקבק עם סיפון אוטומוטי, ומסמן את הבקבוקים הראשונים והאחרונים שמועדים לפורענות ועדיף לשתות אותם כמה שיותר מוקדם. שאר ה-80% שבקבקתי טובים להכל
גלעד - אם לא תעשה שפייה לפני פריימינג, לא בהכרח תהיה בעיה בטעם אבל מה שכן יהיה זה משקע גדול יותר ופגיעה בצלילות של הבירה. יכולים להיות גם חתיכות כשות שיסתננו לבקבוק וזה נראה לי פיספוס לעבוד ככה. אגב, למה אתה עושה שפייה לסקנדרי לפני ה-דריי הופ?
ברמת העיקרון והמסחריות אתה צודק, אבל ברמה הביתית אני מרשה לעצמי דברים אחרים.
ניסיתי פעמיים להכניס את הדרייהופ למיכל התסיסה, בשלבי הסיום של התסיסה אך לא אהבתי את התוצאות הארומתיות. נוסיף לזה את העובדה שאני שומר על סטרליות במעבר ממיכל התסיסה לסקנדרי, לא גרמתי לבירה שלי זיהום עד כה.
סבבה, אבל אין לזה קשר למסחריות.
למה לא? מחוויה אישית, בירה שהיא פחות מסוננת, לא מפוסטרת, ואפילו יש בה שאריות כשות, יש לה פחות חיי מדף (יש לזה גם גיבוי מדעי).
כשאתה רוצה למכור מוצר, אתה רוצה שהוא יהיה באיכות הכי טובה, עם חיי המדף כמה שיותר ארוכים, לא?
תודה....
באמת לא הייתי בטוח אם שווה כל התהליך ההזה למרות שטרם הבנתי אם התהליך עלול לפגוע בבשמרים
אני די חלש בנושא השמרים
אז בנושא שמרים, כבר הומלץ כאן בפורום כמה פעמים על הספר YEAST שהוא דיי קליל ויכול להיות מבוא להבנת עולם השמרים.
לעשות שפייה של הבירה כל כך הרבה פעמים עלולה לפגוע לא ספציפית בשמרים אלא בזיהום של הבירה בכלל. אם ברצונך להצליל משמעותית אתה הבירה אתה צריך ליישן אותה בקירור כמה שבועות, או כמו שהגרמנים קוראים לזה לאגרינג. אחרי לאגרינג של כמה שבועות, בעת הבקבוק תצטרך להוסיף גם שמרים, כיוון שמרבית השמרים בבירה כבר ישקעו לעוגת השמרים שבמיכל. יש לזה יתרונות וחסרונות, כל אדם על פי רוחו יעשה
אני אעשה לך סדר והבנה למה עושים מה (מקווה):
למיכל התסיסה אנחנו מכניסים בירה המכילה מולקלות שונות מסיסות ולא מסיסות במים ושאריות לתת וכשות כנראה.
במהלך תחילת התסיסה השמרים מתרבים וחלקם מתים.
שמרים מתים יוצרים טעמי לוואי, לכן בהקדם האפשר מסלקים אותם מהמיכל יחד עם שאר השמרים והמשקעים שציינתי למעלה (שפייה לסקונדרי, זו מטרתו).
על אף השפייה, נותרים מספיק שמרים צפים בנוזל ומולקלות נוספות שבמשך הזמן ישקעו.
על מנת לקצר את הזמן הדרוש להצליל את הבירה באופן טבעי, ולאלץ את השמרים והמולקלות לשקוע, אנו מקררים את הבירה (קולד קראש) כמה שיותר קרוב לאפס. פעם אחת תספיק.
לאחר מכאן, נוסיף סוכרים, נמלא לבקבוקים ונתסיס מחדש (פריימינג).
דריי-הופ - מטרתו הוספת טעמי כשות במקום ו\או בנוסף לאלה שהלכו לאיבוד בתסיסה, לכן עושים זאת בתום התסיסה האגרסיבית, בסמיכות לשפייה לסקונדרי....
הולכת ורווחת הדעה שאין צורך בסקונדרי אם מטרתו הפרדת השמרים מהבירה ויש טענות שאף להיפך, השארת השמרים לפרק זמן ארוך לא רק שלא פוגעת בבירה אלא גם תורמת לה באופנים שונים (אל תשאל אותי איך, לא ממש זוכר). בירה ממוצעת נשארת אצלי בד"כ 3 שבועות בתסיסה ללא סקונדרי, ולא היה לי מקרה של טעמי לוואי.