מצטער, חולק עליך.

רמת חומציות מתארת בפשטות מצבו של חומר, חומצי או בסיסי כפי שנמדד ביחידיות של  pH הנעות בטווח של 1 עד 14. כל רמת חומציות של מתחת ל-7 pH  נחשבת לחומצית וככל שהיא מתקרבת ל -1 pH היא נחשבת ליותר חומצית. לדוגמא, בדרך כלל מים טבעיים הן בעלי חומציות של 7 pH, מיץ תפוזים (המכיל חומצת סיטרית המצויה בפרות הדר) רמת החומציות הין בסביבות ה2-3 pH. כל רמת חומציות שהיא מעל ל-7 pH נחשבת לבסיסית וככל שהיא מתקרב ל-14 pH היא נחשבת ליותר בסיסית. דוגמא לכך היא אמוניה שרמת החומציות של היא בין 10 ל-11 pH.

האנזימים שפועלים בתהליך ההשריה, שמפיקים סוכרים התוססים ומפרקים את הפרוטאינים, דורשים סביבה חומצית של 5-5.3 pH בשביל תוצאה אופטימלית. כאשר סוגים שונים של גרעיני לתת נכנסים להשריה, התוצר הוא סביבה יותר מידי בסיסית. למרבה המזל, אנזים בשם phytase יכול להוריד את רמת הpH, או להפוך את התמיסה לחומצית כאשר ניתנת תקופה של מנוחה, מתוך כך נוצר המושג של מנוחת חומצה. הטמפ' האידיאלית למנוחת חומצה היא טמפ' של 35 מעלות, הטמפ' שבו האנזים phytase הכי אפקטיבי.

ניתן להחליף את השיטה של מנוחת חומצה על ידי הוספה של סידן – גופריתי או סידן כלורידי המשנה את רמת ה-pH. במקור שיטה זו הייתה בשימוש רק בבירות ענבריות או כהות, בעיר בגלל שאנשים לא האמינו שזה יעבוד על בירות בהירות. למרות זאת, מבשלים רבים החלו להשתמש בשיטה זו מה שנתן את אותה התוצאה כאשר השתמשו בשיטה הישנה שכבר ציינו מקודם - מנוחת חומצה. בעקבות כך, מבשלים דילגו על שלב מנוחת החומצה והתחילו את המבשול במנוחת הפרוטאינים.

...