במקרה כזה אחרי השריה של 2 ליטר

מים הייתי עושה ספארג לגרעינים עם ה8 ליטר הנוספים

לשטיפת הגרעינים ומיצוי טעמים טוב יותר 

יכול להיות הבדלים קטנים אבל לא נראה לי משמעותי

כיוון שהרכז הוא המרכיב העיקרי

אין כל ספק כי הציוד שברשות המבשל הוא זה אשר יקבע את צורת הבישול והטכניקות בהן יפעל כמו כן המשאבים הנוספים (זמן, מקום, כסף...).

נתון חשוב חסר כאן: בכמה גרעינים מדובר. 

אני אסביר. מאש התחלתי של אולגריין מבצעים ביחס של 1 ק"ג גרעינים ל-2 ליטר מים (לבירות חזקות או לבעלי סירים קטנים) ועד ל-3 ליטר מים למאש נורמטיבי. כמובן שמה שקובע את היחס האופטימלי עבור כל מבשל, כמו בכל התהליך הוא מגבלות הציוד שברשותו והנגזרת הנדרשת של הOG. כלומר, ככל שהOG הדרוש גבוה יותר ונרצה כמות תירוש גדולה יותר, נתחיל ביחס נמוך יותר אלא אם כן הציוד מאוד גדול ביחס לכמות הסופית.

לאחר סוף המאש, נתחיל בלאוטרינג - שטיפת הגרעינים במים נוספים עד להגעה לOG הרצוי. המקסימום שנצליח לחלץ מקילו גרעינים המושרים ב3.79 ליטר מים (גלון) הוא 65 נקודות גרביטי. כך שניתן בעצם לבדוק אם כמות המים מספיקים או לא מדעית, לפי הגרביטי שנקבל בהוצאת הגרעינים.

לשם מקסום התהליך, אפשר לסחוט את הגרעינים בתוך השק ולאחר מכן לשטוף אותם כמו תיון ב8 ליטר מים הנוספים. אני הייתי ממליץ להשתמש בכמה שיותר מים להשרייה על מנת ל"טפל" במים באמצעות האנזימים שבגרעינים (לרוב הורדת PH, אך גם פירוק מולקולות אחרות).

לא הבנתי למה כל הבלאגן הזה אם יש לו סיר של 8 ליטר בסופו של דבר...?

לדעתי,כמות של 2 ליטר מים לא מספיקה בכלל בכדי למצות שקית של 1 ק"ג גרעינים. 

אם תגיד בדיוק איזה סירים/ציוד יש לו, אוכל בשמחה לעזור במחשבה על הדרך הנכונה ביותר לבשל.

לדעתי אין בעיה