תופעת גאשינג (הקצפת הבקבוק ללא שליטה בפתיחתו) נגרמת משלוש סיבות: עודף מיגוז, זיהום, שעורה שנרטבה בשדה ולאחר מכן הולתתה (לא עלינו, לא בשליטתנו).

העובדה שציינת שרק בחלק מהבקבוקים מעודדת, מאחר וזה אומר שאין עודף סוכר באופן כללי בסיכור לפני הביקבוק. אך, לא לגמרי מדייק שאין זיהום, טעמי לוואי של זיהום פעמים רבות מתפתחים בשלב מתקדם יותר, מאחר והזיהום הוא קטן... ניתן להבחין בעין, במעין קרום או שמנוניות צפה על המים בצוואר הבקבוק, ו\או 'קולר' בצוואר הבקבוק בגובה הנוזל אשר יעידו על זיהום לרוב עוד טרם התפתחות טעמים. לפעמים הטעמים הנתרמים לבירה הינם חיוביים ומשתלבים בטעם הבירה!

דרכים לערבוב הסוכר ישנן רבות, בכולן יש להקפיד על חיטוי קפדני ביותר! הנה כמה:

1. ערבוב עם כף מחוטאת של הנוזל בעדינות, ליצירת מערבולת עדינה למשך כדקה, אך ללא איוורור הנוזל (החדרת אויר).

2. מהילת תמיסת הסוכר בכמות בירה גדולה יחסית (למשל ליטר או שניים) בכלי ביניים מחוטא (הכלי בו הכנת את התמיסה למשל) והוספת התמיסה במקביל להזרמת הבירה למיכל הבקבוק.

3. סירקול הנוזל ממיכל התסיסה למיכל נוסף\מספר בקבוקים והחזרתם למיכל הבקבוק.

יכול להיות שזה קשור באחד הפוסטים הקודמים שלך לגבי אי-חיטוי בקבוקים ...?