אהלן חברים,
יש לי קראוזן לפעמים בחלק מהבקבוקים.
הכוונה לטבעת קצף ש"דבוקה" (ניעור קליל של הבירה בדרך כלל מוריד אותה אל תוך הבירה, לפעמים לא) לצוואר הבקבוק.
ההיגיון אומר, שמן הסתם, מכיוון שמתרחשת תסיסה שניה בתוך הבקבוק, אז יש גם קראוזן.
מצד שני, קראתי איפהשהו פעם באחד הפורומים, שזה יכול להעיד על זיהום.
אין gushing.
דעתכם?
זה אולי שמרים מהתסיסה שלא צללו בקירור
1. אחרי כמה זמן תסיסה אתה מבקבק?
2. איך אתה בודק סיום תסיסה?
3. איך אתה מגיז ת'בירה?
משם נמשיך.
אני מבקבק לאחר בין 7-14 ימים.
לרוב לא לפני 8 ימים, לאחר בדיקה עם הידרומטר והסקה שהתסיסה אכן נגמרה.
אני מגיז עם סוכר תירס שמורתח במים לסטרליזציה, אשר מוכנס למיכל הבקבוק.
אני מעביר את הבירה מהפריימרי למיכל הבקבוק דרך צינור שמערבב את הבירה עם הסוכר על ידי סחרור.
אם הבנתי נכון מתשובתך,
1. בדיקה פעמיים עם ההידרומטר במרווח של יום יומיים בכדי לוודא שאכן התסיסה נגמרה.
2. יתכן שהרתחת סוכר התירס יצרה אבנית וזה מה שמופיע אצלך בבקבוק.
שמת לב במקרה האם זה בקבוקים מהתחלת הביקבוק או מסופו?
נשמע שהכל בסיידר.
הייתי נותן לכל העסק עוד כמה ימים ומעביר מהפריימרי לסקונדרי בדרך (מאפשר להוציא בירה צלולה יותר).
באופן כללי, טבעת יכולה להעיד באמת על זיהום ו\או על חלבון שצף. זיהום פעמים רבות גם מלווה בקרום שצף על הנוזל לבן או אפור. אך כנראה שבמקרה הזה זה שמרים. נתקלתי בזה עם שמרים S-04 בלבד, עד כה. אפילו לאחר זמני תסיסה של שבועיים וקולד קראש של שבוע. גם אני בהתחלה חששתי מזיהום, אך התבדתי לשימחתי : ).
לגבי האבנית, אני פוסל את הנושא, למיטב ידיעתי, אבנית מתרחשת בעת רתיחה ובמים חמים ויוצרת משקעים על גופי החימום והכלים החמים. לכן הייתי מצפה למצוא אותה בסיר או במקרה הגרוע במיכל הביקבוק ובטח לא צף בבקבוק.
איזה שמרים מדובר?