היי.
הייתי בטוח שמיקום רגש הטמ"פ במיכל HLT צריך להיות ביציאה של התירוש ממחליף החום לפני שנכנס חזרה למאש טאן. אחרי נבירה באינטרנט שמתי לב שבעצם הרגש נמצא ביציאה של המים החמים במיכל והבקר שולט כך על טמ"פ המאש ובנוסף יש מד טמ"פ רגיל במאש טאן להשוואת טמ"פ.
את איזון הטמ"פ במיכל ה-HLT עושים ע"י סירקולציה של המים בתוך עצמם.
האם אני מבין נכון או שמא יש כאלה שעושים אחרת?
אשמח לטיפים בנושא.
בדיוק מה שאמרת.
אין טיפים מיוחדים, רק לדאוג למה שאמרת לעשות סירקולציה, ולדאוג שהמים נכנסים בזוית 90 מעלות, ומייצרים סירקולציה בתוך הסיר, כך הסוכרים ישטפו טוב יותר.
אתה יכול להיכנס לפוסט שהעלתי על המבשלה הביתי שלי, שעובדת על בקרת טמפ' עם משאבה (לצורך העניין התמונות השנייה והשלישית) לחץ כאן - מבשלה ביתית קטנה
אצלי אפשר להרכיב הגשש הן ביציאת הנוזל מסיר המאש או בכניסת הנוזל למאש אחרי שעבר בסליל החימום הנמצא בסיר חימום המים.
השאלה מה חשוב יותר? הטמפרטורה הנכונה בכניסה למאש או הטמפרטורה ביציאה מהמאש. זה כל אחד יחליט לעצמו.
בכל מקרה רוב הסיכוים שיהיו הפרשי טמפרטורה בין כניסת התירוש ליציאתו, להערכתי בין שלוש לארבע מעלות.
מה שעשית הוא הנכון
זה יאפשר להגיע לטמפ היעד ולא לעבור אותה
אחרי שהטמפ בכניסה למאש יגיעה ליעדה הטמפ בתעך המאש תתעזן קלפי מעלה
במקרה השני הטמפ ביציאה מהמאש יותר נמוכה מזאת שבכניסה לכן הטמפ בתוך המאש תתעזן ליותר גבוהה מהיעד
לגבי 90 מעלות של גלעד לא כל כך הבנתי...
אלון, לא כל כך הצלחתי להבין למה ולמי בדיוק התכוונת.
עניתי לרועי...
האמת היא שגם אני התבלבלתי כבר.
אז איפה באמת צריך להיות הרגש שמשפיע על פתיחת/סגירת החימום של המיחם?
הרגש צריך להיות ביציאה החוצה מהסיר.
לגבי הכניסה, התכוונתי לכך שהצינור לא נכנס בצורה ישרה חזרה לתוך הסיר, אלא שיש צורך לעשות בקצה הסיר זוית, מעין "ר", שמחזירה את הנוזל פנימה ויוצרת סירקולציה של הנוזל בתוך סיר המאש.
גלעד... אתה מבשל ב-BIAB . מה קורה בהרמס...הרגש ביציאה של התירוש ממחליף החום לפני הכניסה למאש טאן?
אני מבשל בהרבה שיטות.
פעם ניסיתי בישול בשק, ועכשיו אני מבשל בכמה כלים.
בסוף המאש אני מרוקן את הנוזל לתוך דלי, ואז עושה את הספארג'. בסוף הספארג' אני מוציא את השק ומחזיר את התירוש של המאש, ומתחיל לבשל. כך בעצם אני מבשל בירה בעיקרון של שלושה כלים , אבל משתמש רק בשניים. (יש גם מיחם 13 ליטר שאיתו אני מחמם את המים)
לפעמים אני גם מבשל פארטי - גייל, אבל זה כבר נושא לשיחה אחרת.
גם בהרמס הרגש ביציאה מהסיר עם הגרעינים. לא ביציאה של המחליף חום, ולא בכניסה למאש טאן.
שוב לא הבנתי את הסיפור של ה״ר״
לאן הוא צריך לכוון הריש הזה? למעלה למטה או הצידה?
ואיך זה תורם לסירקול של התירוש במאש?
אצלי יש סוג של מאניפולד להחזרת תירוש למאש - חינור נחושת מכופף לעוגול מחורר ומחובר בעזרת צינור סיליקון והוא שוכב מעל הגרעינים...
לסיכום הסוגייה איפה לשים את סנסור הטמפ': מכיוון שאצלי כפי שאמרתי אפשר לשים הרגש הן ביציאה מהמאש או בכניסה למאש בבישול האחרון (בין שבת לראשון) בדקתי את השפעת מיקום הרגש על הפרשי הטמפרטורה בסיר המאש. בשלב הראשון שמתי את הרגש ביציאה מהמאש, טמפרטורה כוילה ל 45 מעלות, ביציאה הטמפ' הייתה 45 מעלות כמכויל, בכניסה למאש אחרי המעבר בסליל הייתה הטמפרטורה 48 מעלות. בשלב השני של הבדיקה שיניתי את מיקום הרגש והעברתי אותו לכניסת הנוזל לסיר המאש, הרגש הפסיק את פעולת גוף החימום עד ירידת החום ל 45 מעלות. בבדיקת הפרש הטמפרטורה מצאתי שהטמפרטורה ביציאה מהמאש ירדה ל 41-42 מעלות, המים בסיר המים החמים מסוחררים כל הזמן. מסקנה: הפרש הטמפרטורות בין הכניסה למאש והיציאה ממנו יהיה "תמיד" בין 2-4 מעלות. עכשיו יבחר כל אחד מה עדיף לו כניסה למאש בטמפרטורה גבוהה מהנדרש, רגש ביציאה מהמאש, או, כניסה למאש בטמפרטורה ה"נכונה" ויציאה בטמפרטורה הנמוכה במעט מהכיול. אני מעדיף שהטמפרטורה בכניסה תהיה מהתאם למתבקש. כמו כן, כדאי מפעם לפעם לבחוש הגרעינים במאש בכדי להשוות טמפרטורה ולתת לכל הגרעינים להנות מהטמפרטורה אותה בחרנו. וואו, חפרתי קשות!
חפרת בכיוון הנכון <-:
בדיקה קטנה חסרה כאן להשלמת הענין
לאחר כמה זמן הטמפ תתעזן ל 45 מעלות במקרה השני
ומה תיהיה הטמפ בתוך המאש אחרי אותו הזמן במקרה הראשון
אלון, נראה לי שהזמן שיקח להשוואת טמפרטורה יהיה ארוך למדי.
בעיקר אם יש גרעינים, אני בדקתי רק עם מים.
לא שווה את הזמן, עירבוב הגרעינים יתן תוצאה משביעת רצון .
תודה רבה על התשובות המפורטות.
אתחיל בניסויים גם ונראה לאן הם יובילו אותי.
גם אצלי רגש הטמפ' של הבקר נמצא בכניסה לסיר. יש עוד טרמומטר אנאלוגי בסיר עצמו.
כאשר הטמפ' בין שני הרגשים משתווה, המערכת נמצאת באיזון, זה גם הזמן להוסיף את הגרעינים ולהגיע לטמפ' הרצויה.
מכיוון שהמאש שלי נמצא בסיר שמשמש גם להרתחה, אני משתמש גם בגוף החימום שבסיר כאשר יש צורך להעלות את הטמפ' באופן מהיר, (בסטפינג) , עד לאיזון טמפ' נוסף בין הרגשים.
(אני מקפיד להפעילו על הדרגה הנמוכה שלו. למניעת החריכה של המאש).
אהלן! חזרתי!
אחרי הפסקה ארוכה וצום מבירות ועיסוק בהן תוך שימוש בחג הפסח כטריגר... שבתי עם כוחות מחודשים ומקווה שהם ישתלבו במהרה...(I'm A slow starter...)
מעניין לקרוא את הפוסט הזה, שמתחיל בשאלה על HLT, שבהגדרה זו אמור לשמש רק כמיכל למים חמים עבור הספארג', ושלל התשובות השונות המגיעות מכל אחד על סמך ניסיונו המוערך כמובן, אך בשיטות בישול (קרי מערכות בישול) שונות!
כמו שאני אוהב, נתחיל בלעשות סדר (למדתי משהו מהחג הזה...).
רועי - איזה שיטת הכנת בירה בחרת לאמץ לשם ביצוע All Grain? (ואני מתכוון כאן שתתאר את המערכת איתה אתה עובד ואיך היא בנויה, כדי שנוכל לסייע באמת ובלי לבלבל ולהתבלבל).
(אנקדוטה קטנה - כשואלים איפה (או איך) לשים את הרגש, אני קודם כל מעוניין לדעת מה מעוניינים להשיג!).
אנכרגע אני עובד עם מאש טאן בלבד. ואני רוצה לעבור לHERMS.
מיכל HLT: שבנוי ממיחם 2500W גוף חימום וסליל מחליף חום 8 מטר בפנים 22 ליטר.
מאש טאן: צידנית 47 ליטר עם מסנן בפנים ומניפולד לספארג'.
וסיר רתיחה מנירוסטה.
משאבה אחת עם אופציה לנוספת. האחת תסחרר את התירוש מהמאש טאן דרך הHLT וחזרה למאש טאן. והשניה תסחרר את המים החמים בנוסף גם אחת מהן תעביר את התירוש לסיר רתיחה.
אני רוצה לשלוט יותר טוב על הטמ"פ ושתשאר קבוע לאורך כל זמן הבישול. ובנוסף להתחיל לבצע סטפ מאש(שינוי טמ"פ)
עכשיו הבנתי יותר.
HLT הוא סיר שמטרתו לאגור מים בכמות ובטמפ' המתבקשת לספארג'. אני מבין שאצלך הHLT משמש בהתחלה לביצוע הסטפ-מאש, ולאחר מכן המים עצמם מנוצלים לטובת ספארג' או שמי הספארג' מתחמים אף הם בסירול במיכל זה כמו התירוש? (ואז זה לא HLT).
ישנן 4 נקודות לביקורת חום: יציאה מהHLT, כניסה למאש, יציאה מהמאש, החזרה לHLT. והשאלות הנוספת שעולות הן: האם החימום הוא באמצעות סירקול התירוש? האם הסירקול הוא קבוע או בהתאם לדרישה? אם הסירקול קבוע, יש צורך בבקרה בכניסה למאש\יציאה מהHLT.
מאחר והמאש הוא המבוקר, והHLT הוא זה שמקבל חימום, הייתי הולך על בקרת HLT ביציאה או בכניסה למאש ככה נמנע מחימום יתר של הHLT וצורך לקרר אותו. מאחר והחימום הוא באמצעות העברת חום לתירוש ומהתירוש למצוקים שבמאש, על ידי זרימה דרכם, הייתי שוב בוחר בכניסה למאש.
אם הגשש בכניסה למאש - הטמפ' תיהיה מדויקת יותר מהיציאה החימום יהיה איטי יותר אך לא יהיה חימום יתר. אם הוא ביציאה מהמאש - החימום יהיה מהיר יותר, אך ימשיך (גם אם הוא חימום יתר) עד שהתירוש היוצא יהיה בטמפ' היעד. מאחר ומדובר במוצקים ובזרימה דרכם, ייתכן והפער בין פני השטח בחלקו העליון של המאש, לחלקו התחתון יהיה של מספר מעלות ועלול לפגוע באנזימים וליצור חוסר אחידות בפעילותם ושונות בין מאש למאש בהתאם למשתני הסביבה.
יש כאן אתגר שצריך לפתור והוא נקרא: הומגניות של החום, ונובע מצורת העברת החום. בציוד אידאלי, החימום יהיה אחיד לכל דפנות הסיר ותיהיה מערכת המערבלת את הלתת לשם פיזורו באופן אחיד.
עכשיו הבנתי יותר.
HLT הוא סיר שמטרתו לאגור מים בכמות ובטמפ' המתבקשת לספארג'. אני מבין שאצלך הHLT משמש בהתחלה לביצוע הסטפ-מאש, ולאחר מכן המים עצמם מנוצלים לטובת ספארג' או שמי הספארג' מתחמים אף הם בסירול במיכל זה כמו התירוש? (ואז זה לא HLT).
ישנן 4 נקודות לביקורת חום: יציאה מהHLT, כניסה למאש, יציאה מהמאש, החזרה לHLT. והשאלות הנוספת שעולות הן: האם החימום הוא באמצעות סירקול התירוש? האם הסירקול הוא קבוע או בהתאם לדרישה? אם הסירקול קבוע, יש צורך בבקרה בכניסה למאש\יציאה מהHLT.
מאחר והמאש הוא המבוקר, והHLT הוא זה שמקבל חימום, הייתי הולך על בקרת HLT ביציאה או בכניסה למאש ככה נמנע מחימום יתר של הHLT וצורך לקרר אותו. מאחר והחימום הוא באמצעות העברת חום לתירוש ומהתירוש למצוקים שבמאש, על ידי זרימה דרכם, הייתי שוב בוחר בכניסה למאש.
אם הגשש בכניסה למאש - הטמפ' תיהיה מדויקת יותר מהיציאה החימום יהיה איטי יותר אך לא יהיה חימום יתר. אם הוא ביציאה מהמאש - החימום יהיה מהיר יותר, אך ימשיך (גם אם הוא חימום יתר) עד שהתירוש היוצא יהיה בטמפ' היעד. מאחר ומדובר במוצקים ובזרימה דרכם, ייתכן והפער בין פני השטח בחלקו העליון של המאש, לחלקו התחתון יהיה של מספר מעלות ועלול לפגוע באנזימים וליצור חוסר אחידות בפעילותם ושונות בין מאש למאש בהתאם למשתני הסביבה.
יש כאן אתגר שצריך לפתור והוא נקרא: הומגניות של החום, ונובע מצורת העברת החום. בציוד אידאלי, החימום יהיה אחיד לכל דפנות הסיר ותיהיה מערכת המערבלת את הלתת לשם פיזורו באופן אחיד.
ואוו תודה רבה על התשובה.
אכן הסירקול קבוע ולא משתנה בהתאם לצורך אז אמקם את הרגש ביציאה מהHLT (בכניסה למאש).