שלום גיא,

לצורך העניין בשביל שנדע אם יש הבדל בין גדי לרשף, אתה צריך לחשוף מה הגרעינים שקיבלת בכל קיט. לדבר יש משמעות כלפי הסוכרים התסיסים בתירוש.

לגבי הנתונים שנתת, הFG שלך הוא דיי ויותר לסגנון. FG של חיטה (אני מניח שהכוונה לגרמנית) הוא בין 1.010-1.014, כך שאתה מעל לסגנון. מעבר לכך, אני גם יודע להגיד שצפיפות סופית של 1.016 כן מהווה בירה עם גוף.  אם תעלה מכאן ומעלה תגיע לבירה שכבר תהי מתוקה יותר מידי. הייתי ממליץ לך לבשל בירה שהצפיפות הסופיית שלה היא נמוכה יותר (פחות מ-1.010) כדי שתצליח להשוות בין גוף מלא לבירה יבשה. 

מעבר לכך, בשביל הידע הכללי, בירות על בסיס רכז דווקא נוטות לסיים עם FG בסביבות ה-1.016. כמו כן, בירת חיטה אמורה להיות עכורה ולא צלולה. אני יכול לשער שהצבע הכתום של הבירה שבישלת נובע מהגרעינים שהוספת, לכן אני ממליץ לך שבפעם הבאה שאתה קונה קיט זה לשאול את הספק מה גרעיני הספיישלטי שהוא נתן לך.

אני מקווה שהצלחתי לעזור.

תנסה לענות על השאלות המרכזיות ונמשיך משם.

קולד קראש יצליח כל בירה

גם העכורה ביותר

גיא.

כשאתה מתכוון לגוף אתה מחפש באמת את המתיקות בבירה או שתהיה סמיכה/קרמית יותר?

לעיתים הרצון בהרגשה מתבלבל בהגדרות. בירת חיטה אמורה בגדול לצאת יבשה יחסית אבל יכולה בהחלט להיות בעלת גוף קרמי או סמיך הרבה יותר.

גיא, תן לבירה לסיים תסיסה, תן לה עוד 7 ימים במיכל השני, לאחר מכן, תבקבק, תמתין שבועיים (לפחות, אפילו חודש) ונוכל לדבר על תוצאות.

לשפוט בירה, באמצע תהליך, זה לא נכון ולא מלמד. מניסיוני, גם לרוב לא ניתן להקיש מכך על הבירה הסופית, יש לה עוד מספר תהליכים לפניה.

לגבי בישול מרכז וגוף, זה החיסרון של השיטה הזו, לא ניתן לשלוט בגוף כמו בבישול אול-גריין. אך הוספת לתת אבקתי לא תתרום, למיטב ידיעתי, הוא תסיס עוד יותר מלתת נוזלי.