חברים תאוריית אפשר לווסט את כמות הגזים שיוצאים בתסיסה.. אז גם אפשר אולי למגז את הבירה חלקית בתסיסה ובכך בבקבוק להוסיף פחות סוכר = פחות משקעים.. מישהו התנסה בענין?
גיזוז בתסיסה
חמישי, 05/22/2014 - 09:57
חמישי, 05/22/2014 - 10:42
#1
תיאורטית אפשר.
אם אתה יודע מה הFG הצפוי בוודאות, אתה יכול (שוב תיאורטית) לבקבק כמה נק' מעל הצפי.
אבל!
1. בסוך התסיסה רצוי להשאיר עוד כמה ימים שהשמרים יאכלו את הדרעק שהם הפרישו. לא הרבה יומיים שלושה אבל זה עדיין אומר שהם צריכים לאכול.
2. סכנה בפיצוץ ממיגוז יתר או בבירה שטוחה ממיגוז חסר.
3. לא בטוח שזה יקטין לך את כמות המשקעים, בכל זאת שמרים עובדים שם.
4. אם שכחתי תוסיפו.
אם אתה רוצה להוריד את כל המשקעים והם כ"כ מפריעים לך, אתה יכול לפסטר את כל הכמות (להרוג את השמרים) להניח במקרר, להעביר לחבית, למגז, ולבקבק עם הCO2 מהחבית.
נראה לי שזה תהליך מציק מדי...
חמישי, 05/22/2014 - 14:09
#2
תעשה קולד קראש כמו שצריך
משקע השמרים בגיזום לא רלוונטי
בפילסנר שלי אין בכלל משקע שנראה לעין בבקבוק
שישי, 05/23/2014 - 08:32
#3
יש גם תהליך שנקרא "תסיסת לחץ" אם אני לא טועה.
מעבירים את הבירה לפני תום התסיסה לחבית, ובכך לא מתאפשרת פריקת ה-CO2 שנוצר בזמן התסיסה, והבירה מוגזת באופן טבעי.
ממשקע השמרים נפטרים בתחילת המזיגה מהחבית.
מפה, שוב-
יש לחשב FG כראוי
אני לא בטוח מה ההשפעות של זה על מספר טעמי לוואי הקשורים לתרכובות אלו- אם השמרים מעכלים או לא...
שישי, 05/23/2014 - 08:44
#4
תודה רבה חברים.. מישהו פה מבקבק את הבירה שלו דרך החבית ומגזז עם הco2 של החבית ורק אז מבקבק? לא מסובך?
שישי, 05/23/2014 - 14:50
#5
אני. לא תמיד, אבל לפעמים. היתרנות הם שהבירה צלולה בבקבוקים וללא משקע וכן שאני מבקבקראק את מה שאני חייב, היתר נשאר בחבית.
שישי, 05/23/2014 - 14:54
#6
בשביל להגיז את הבירה, כהמשך לתהליך התסיסה, זה דורש מתקן מסוים. ישנן שתי דרכים לעשות זאת. הראשונה היא להעביר את הבירה לפני סוף התסיסה למיכל חדש ללא משקע השמרים הישן. כך הבירה מגיזה את עצמה ועליה לעבור בלחץ זגור לבקבוק או לחבית.
שיטה נוספת היא בשימוש עם מיכל קונוס, ואז גם מחכים לשליש האחרון של התסיסה ומרוקנים את משקע השמרים.
כך או כך, התהליך דורש מספר דברים:
1. לבשל בירה באופן מיקצועי מאוד כדי שתוכל לדעת שתגיע לFG הרצוי.
2. לעקוב אחר התסיסה, ואז בהתאם להעביר את הבירה למיכל המשני, או לפנות את השמרים הישנים
3. לעבוד במערכת סגורה, שעמידה ללחצים.
בנודכ להגזה מחבית זה דיי פשוט. הבירה מסיימת את התסיסה, מועברת לחבית. שם היא מקבלת כמות מתאימה של פד"ח. ממתינה מספר ימים לאיזון הגז והמסה שלו בנוזל. לאחר מכן ניתן להעביר את הבירה לבקבוקים בעזרת התקנים מתאימים (ביר-גאן וכל מיני דברים מסוג זה).
שישי, 05/23/2014 - 18:23
#7
אחלה.. תודה רבה על התשובות..
שבת, 05/24/2014 - 17:05
#8
אני מרגיש שיש פה סלט...
מיגוז בירה וצלילות בירה, אם עובדים נכון, לא קשורים זה בזה!
מעשית, ניתן ללכוד את הפד"ח של סוף התסיסה במתקן העמיד בלחץ של 2 בר לפחות (עם ווסת ליתר ביטחון), אך אין הדבר ימנע או יצמצם בהכרח משקעים. נהוג לסגור את המיכל כאשר נותרים 0.008 סוכרים תסיסים (ביחידות גרביטי) על מנת לקבל מיגוז רצוי. לשם כך צריך לבצע מעקב צמוד לתהליך התקדמות התסיסה של ירידת הגרביטי, וכמו שציינו לדעת מראש את הגרביטי הסופי לשם החישוב. כך, השגנו מיגוז נכון, מינימום טעמי לוואי, ועבודה עם בירה מוגזת שהיא קשה יותר (לביקבוק למשל) אך שום השפעה על צלילות הבירה!
צלילות הבירה לעומת זאת, קשורה לדבר אחר - סוג השמרים והיכולת שלהם להתגבש ולשקוע (Floculation), תקינות תהליך פירוק הסוכרים במאש' כמות חלבונים בבירה וכמות חמצן בנוזל במהלך הביקבוק. על מנת להשיג בירה צלולה משמרים ומשקעים, צריך אם כך:
1. להיפטר מהחלבונים (מנוחת חלבונים, האט-ברייק...) או להשאירם בבירות כמו בירות חיטה או אם רוצים ראש קצף ראוי.
2. לקיים תהליך פירוק סוכרים תקין - כלומר לוודא שבתהליך המאש שאנו מבצעים (אול-גריין) אנו מפרקים את כל העמילנים לכדי סוכרים פשוטים יותר, תסיסים ושאינם תסיסים.
3. להמתין. שמרים מתחילים להתגבש ולשקוע בתום תהליך התסיסה, לאחר שכל הסוכרים מוצו והשמרים סיימו לנקות את שטח המחייה שלהם מתוצרי לוואי ולהערך לתרדמת. בהתאם לסוג השמרים ויכולתו להתגבש ולשקוע (Floculation) יש להמתין עד לבקבוק הבירה לשם קבלת בירה צלולה יותר אלא אם כן מסננים אותה. שמרי אייל אומנם שוקעים מהר, אך אפילו למהירים שבהם יש להמתין כ-15 יום לפחות עד אשר מרביתם ישקעו, וכדי להצליל יותר, להמתין אפילו 4-5 שבועות, לפני הביקבוק! קולד קראש כאמור, יאיץ במידת מה את התהליך אך לא ימקסם אותו כמו המתנה הגונה.
4. כמות חמצן בנוזל במהלך הביקבוק - אם התסיסה הסתיימה, והמתנו שכל המשקעים ישקעו, סביר להניח שאין חמצן בנוזל בכלל. במהלך הביקבוק אנו מוסיפים סוכר, על מנת שהשמרים הבודדים שנותרו בנוזל יתעוררו לחיים ויגיזו את הנוזל בבקבוק. אך אם לא ניהיה זהירים, ונמוסס חמצן במהלך הוספת הסוכר ו\או בביקבוק, השמרים ישתמשו בחמצן לשם ריבוי, ומכאן מספרם יגדל וכמות המשקעים תגדל.
למרות כל האמור לעיל, איני סבור או אומר שצלילות היא פקטור לבירה או מוצלחת או שיש צורך להצליל את הבירה כל-כך. הסיבה העיקרית לביצוע הצללה כראוי היא הארכת תוקף הבירה על המדף ומניעת התפתחות טעמי לוואי בפרק זמן ארוך. סיבה אחרת היא שיווקית ו\או פסיכולוגית.