עצות אחיתופל סיפקת לו אבישי!

לא לגעת במיכל. לא לנער, פשוט לבקבק. כמבשלי בירה, עלינו להבין, עוד בשלב בניית המתכון, את הפוטנציאל הסוכרים של הרכיבים, את הפוטנציאל הסוכרים התסיס והלא תסיס שאנו מייצרים במאש, יכולת מיצוי הסוכרים של המערכת שלנו (brewhouse Efficancy) וכמובן את אופיים של השמרים בהם אנו בוחרים לעשות שימוש.

מאחר ומדובר במתכון העושה שימוש ברכז, אשר לו סוכר שארייתי גבוהה באופן יחסי (סוכרים מורכבים אשר אינם תסיסים), בשילוב עם שמרי S-33 אשר האטנואישן שלהם הוא נמוך יחסית 70%, קריאת הגרביטי הסופי של התירוש נשמע סביר לחלוטין ותקין. יש לזכור, שהמאש שאנו עושים על סוכר רכז (טמפ' 67 במקרה הזה) אין לו השפעה רבה בכלל על הסוכרים בתירוש, בשל נוכחות נמוכה מדי של אנזימים פעילים.

השמרים, לרוב, מנצלים את כל הסוכרים התסיסים עבורם ולאחר מכן עוברים למצב אחר במחזור החיים שלהם (תרדמת) גם אם תנער אותם לתוך המיכל, במרבית המקרים הם פשוט ירחפו רדומים ולא יעשו דבר מלבד להעכיר את התירוש, ואתה תצטרך לחכות שישקעו שוב. ישנם שמרים מסויימים, בעלי תכונת התגבשות גבוהה (פלוקוליישן) אשר בשל עצלנותם, יתגבשו מוקדם מדי וישקעו טרם סיום ניצול הסוכרים, אך זה לא המקרה בשמרים אלה אשר התגבשותם גרועה ביותר (Powdery), ושקיעתם איטית מאוד ביחס לשאר השמרים המצויים בשוק. לרוב, המוטיב שיגרום לשמרים לשקוע טרם זמנם הוא טמפ' סביבה נמוכה מדי אשר תוביל אותם לעבור למצב תרדמת לשם הישרדות.

את הבירה הזו (ואחזק את נעם, 4.1 אחוז זה בירה ממוצעת לחלוטין) לא כדאי כלל להתעסק ולתקנה. פשוט לבקבק ולהנות ממנה ואני בטוח שתהנה (למרות אחוז האלכוהול הנמוך לדעתך).

ניר, תמשיך את ההתנסויות, ואל תוותר אל הרכז לטובת אול-גריין, לשם למידה אפקטיבית יותר (גם לא אמליץ על הוספת סוכר לשם קבלת בירה יבשה יותר, אלא אם כן זה הגדרת הסגנון), אנחנו פה לשתף, לסייע ולכוון.