שלום חברים,
אנוכי בישל בירה בלגית עם הרבה דבש (700 גרם) לפני שבועיים. אחרי שבוע כשהתסיסה הייתה מאוד מינימאלית העברתי את הבירה לSECONDARY
אני מניח שהשמרים קיבלו עידוד, חמצן, ועם עלייה בטמפרטורה נעשו יותר אקטיביים.
מאז חזרה לתסוס אבל לא מפסיקה להוציא בועות (2-3 לדקה) כל השבוע.
זה טיבעי דבר כזה (בועות גלגיות נמרצות אחרי שבועיים של תסיסה) או אני אמור לצפות שמשהו ירוק יקפוץ עלי כשאפתח את המכסה?
תודה,
פרננדו
כן, כבר קרה לנו שהבירה חזרה לתסוס אחרי שהעברנו אותה לדמג'ון , היא תססה שלוש שבועות נוספים ובסוף יצאה מעולה, ההשערה שלנו היתה כשלך שהשמרים היו צריכים עוד חמצן, בקיצור אל תדאג רק תיעזר בסבלנות.
תודה אחים
סליחה שאני מתערב, אבל בשלב הזה של התסיסה, אחרי שבוע, השמרים לא צריכים חמצן, חמצן בשלב זה הוא קטסטרופה לבירה ואסור שתיתחמצן כלל בשלב המדובר.
להערכתי מה שקרה פשוט מאוד. הבירה לא המשיכה ליתסוס כמו שחשבתם. בגלל הטילטול, CO2 שהיה מומס בבירה בשפע, השתחרר ואלו הבועות שראיתם בנשם. למה הדברים דומים? אקח לי בקבוק בירה בן שנה אנער את הבקבוק בהתלהבות והפלא ופלא, הבירה חזרה ליתסוס, עובדה יש מלא בועות וקצף וחגיגה שלמה. מקווה שהבנתם את האנלוגיה.
האינדיקציה היחידה לסיום התסיסה היא לא סוף הביעבוע בנשם אלא, שתי קריאות הידרומטר בהפרש של יומיים שמצביעות אל משקל סגולי ללא שינוי.
איזה נאחס, הייתי אמור לבשל היום בירת חיטה. הבעיה שהגרעינים לא הגיעו.
אבל עמנואל,
אני לא טילטלתי את הבירה כמעט והבועות יתחילו לאט בהתחלה ונמשכות בקצב קבוע כמעט שבוע. כשאתה מטלטל בירה, אתה אמור לצפות להתחלה חזקה ורגיעה לאחר זמן מה, לא?
בכל אופן, אני אמדוד את הצפיפות היום או מחר.
פרננדו
מזאת אומרת לא טילטלת. העברת ממיכל למיכל. זה לא טילטול? אני מציע לך פרננדו לסגל הרגל כמבשל בירה, בכל פעם שאתה עושה משהו לבירה למשל כמו במקרה זה, שהעברת ממיכל למיכל תמיד תעשה שני דברים נוספים. מדוד משקל סגולי ותטעם את הבירה. דרך הטעימה אפשר ללמוד המון לאיזה כיוון הבירה הולכת. ואני הולך ליטעום עכשיו איזה APA משובח.
:) אני כבר אחרי 2 כאלו
עמנואל, הפעם אתה טועה, בירה שתלטלו אותה לא ממשיכה להוציא בועות בקצב של בועה לשנייה/שני שניות לאורך של שבועיים. שנית תסיסה יכולה להיתקע וטלטול המיכל או הוספת חמצן יכולים להעיר את השמרים ולחדש את התסיסה. בנוסף הוספת חמצן יכולה ליצור בנייה חדשה של אוכלוסיית שמרים בדיוק כמו שקורה בתחילת תסיסה. יש לנו ניסיון רב עם תסיסות לאורך מספר שנים ולא הייתי ממהר לתייג את דברינו כנובעים מתוך "חוסר הבנה של מתחילים" אנו מכירים את ההבדלים בין שחרור פחמן דו חמצני לחידוש תסיסה.
אין ספק וויכוח על כך שהוספת חמצן בכל שלב תתן פוש לשמרים העניין הוא שהבירה שתצא בסוף התהליך תהייה במקרה הטוב פחות טובה משהיתה יכולה להיות ובמקרה הפחות טוב, מחור*נת.
מרגע שהסתיימה התסיסה האירובית כל חמצן שמוצא דרכו לבירה פוגע בה.
וחוץ מזה, עוד לא למדתם שאני אף פעם לא טועה? (:
עוד קצת רק בשביל ידע כללי (ויישומי), נכון שהוספת חמצן לבירה מסקנת אותה (זיהומים בקטריות וכו..) אבל כאשר נתקעה התסיסה הוספת חמצן רצויה בכדי להתחיל את התהליך מחדש (לפעמים אפשר רק בעזרת טלטול המיכל לחדש תסיסה אבל רק לפעמים), בנוסף חמצן דרוש לשמרים בכדי לפרק סוכרים מורכבים ובמיוחד כאשר יש חוסר במזינים, לצורך העניין בתסיסה של מיץ קני סוכר/ מולאסה לרום ההמלצה היא להזרים חמצן לתוך התירוש לאורך מספר ימים בתחילת התסיסה (ברור שהוספת מזינים הינה "חובה") מה שקורה כשלא מזרימים חמצן הוא שמקבלים ריח של ביצים סרוחות וזה כמובן לא רצוי. העלינו את הדוגמה הזו כדי להדגיש שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.
חוצמזה מחכים לטעום איזו EZ BEER התמונה עשתה חשק!
א ני מבין רק בבירה לא ברום ולא בשמום. אשמח לשבת אתכם ולדבר על איזה חצי APA.
כולכם צודקים,
גם אני כמו עמנואל לא מבין בתסיסות שאינן בירה,
אבל שמעתי פוקאסט בנוגע לתסיסה של בירה בעלת OG גבוה
אחת השיטות לסיע לשמרים להתרבות בקצב טוב, היא למחמצן את התירוש מיד בזריעת השמרים ואח"כ שוב כעבור יום. כך הם מקבלים פוש ומצליחים להמשיך להתרבות.
אבל - התנאי הוא שמוסיפים חמצן כאשר השמרים הם עדיין בשלב האירובי שלהם, כאשר יש עוד חלוקת תאים. כאשר הם בשלב האנאירובי, הוספת חמצן אינה רצויה.
פרננדו, כפי שכבר נאמר בשרשור, בבירות עם OG גבוה, בייחוד כאשר אחוז הסוכרים שאינם מאלטוז הוא גבוה, כדאי להוסיף מזין שמרים ולחמצן טוב טוב את התירוש בעת זריעת השמרים. יש שמשתמשים בחמצן טהור מבלון.
לדבש לוקח המון זמן לתסוס כליל, וכך גם בירות המכילות דבש צריכות יישון ארוך יותר יחסית.
מנסיוני הרב עם משקאות על בסיס דבש, אי מסכים שדבש הוא בסיס לתסיסה ארוכה , לא רציפה וכביכול לא הגיונית....
מצד שני נראה לי שאם באמת ייתה התחמצנות שלשהי ישנו חשש כבד לאיכות המשקה.
אני אומר משקה מכיוון שכמויות דבש כאלה כבר מקרבות אותכם מעט ל"בראגוט" ולא בירה
מצפה לטעימה כשיהיה מוכן!!
בכיף.
פרננדו
מה אתה מתכוון תסיסה מינימאלית?
ולמה החלטת להעביר לסקונדארי?
ומה הצפיפות ההתחלתית?
ולאיזה אחוז אלכוהול ציפית או במילים אחרות צפיפות סופית צפויה?
אוף שחר!! יש לך יותר שאלות מאשר לאישה!!!
הנה זה בא:
1. הבירה השתוללה "בחבית" במשך 2-3 ימים בהם כל המחסן היה מטובל בריחות מדהימים של פלוצי דבש. הייתי מאושר והאמנתי שזאת אהבת אמת אך לאחר כמה ימים זה הפך לבועה בהרבה זמן ונאלצתי להתחיל לחפש בועות אחרות באינטרנט...
2. כדי לנקות את התירוש משמרים ולתת פוש נוסף. זאת טכניקה שאימצתי.
3. OG: 1075 - די גבוהה
4. 7.5 8.0 % - יותר מאוחר אני אבדוק אבל כל עוד עושה בועות לא כל כך בא לי להפריע לה.
למה לנקות את הבירה(זה כבר לא תירוש) משמרים?
אגב
בטריפלים יש איזה טכניקה שבה מוסיפים את הסוכרים הפשוטים(דבש, סוכר, קנדי) אחרי כמה ימים
הרעיון הוא שהשמרים יקחו קודם את המלטוז ואח"כ את הסוכרים הפשוטים
אחרת הבירה תסיים גבוה מידי - מה שיהפוך אותה למתוקה ופחות מאוזנת
אגב, באיזה שמרים השתמשת?
ועוד כיוון אחד למחשבה בקשר לתסיסה שמתעוררת לה פתאום:
הנוזל מחזיק CO2 מומס בהתאם לטמפרטורה שלו. עליה בטמפרטורת הסביבה תביא להורדת יכולת ההמסה של ה-CO2 בנוזל וכתוצאה מכך לשחרור של יותר CO2 לחלל הראש והלאה לנשם. מסקנה - גם בהיעדר תסיסה, עליה בטמפרטורה תביא ל"התעוררות" ולבועות בנשם.
ומה לגבי מנעד של 10 מעלות בין יום ללילה? למי שלא מתסיס תחת שליטה
בלילה טמפ יורדת - הבירה סופגת
ביום הטמפ עולה - ומשתחררות בועות
רגע, יש פה איזה כשל לוגי?
נראה לי שבירידת טמפרטורה הבירה תספוג רק מעט מאחר וספיגת ה-CO2 מוגבלת ל-CO2 הזמין בראש. נסיון של הבירה "למשוך" יותר מזה תביא לירידת הלחץ בראש (בזכות הנשם) ולכן תוריד את יכולת הספיגה של הבירה (יכולת הספיגה היא למעשה פונקציה של שני פרמטרים: טמפרטורה ולחץ). ביום במצב כזה ה-CO2 ישתחרר ויחזיר את הלחץ לקדמותו.
היות ומיכל התסיסה איננו תחת לחץ ושורר בו לחץ אטמוספרי, CO2 שמשתחרר לא חוזר. לא יום ולא לילה , בכלל לא קשור. כאשר הטמפ' עולה בועות CO2 שבבירה גדלות עד לנקודת הציפה (שיווי משקל בין משקלן {הקל מהבירה ולכן מופנה כלפי מעלה ולא מטה] להתנגדות הנוזל לעלות למעלה). ללא לחץ חיובי של CO2 על פני הבירה לא יכולה להתרחש המסה לתוך הנוזל.
עמנואל - בהחלט יש משהו בדבריך, אבל לגבי התנאים להמסת CO2 בנוזל - מה שציינת (שנדרש לחץ חיובי של CO2) אולי נכון לגבי תסיסה מן החוץ (forced carbonation) אבל בתסיסה של שמרים נשאר CO2 בבירה בהתאם ללחץ ולטמפרטורה. בדיוק מסיבה זה גם יצא לך פעם במחשבון ההגזה שיש סגנונות שאם התססת אותם ב-15 מעלות, לא נדרש פריימינג כלל.
CO2 מיוצר על ידי שמרים. ללא לחץ חיובי של CO2 על פני התירוש לא מומס (ניכנס) לתירוש CO2. אני מקווה שברור לך שבתסיסה טבעית CO2 לא מומס (מילת פועל) בבירה אלא מיוצר בה ולכן הוא שם. חימום גורם לבועות הגז המומס לגדול ולהשתחרר. כך גם שיחרור חמצן מהמים ברתיחה. מים שעברו הרתחה כמעט ולא מכילים חמצן. ולכן כל כך חשוב לאורר את התירוש לפני הכנסת השמרים.
הטמפרטורה במחסן שלי משתנה ב +- מעלה אחת. מבוסס על לוג של שבוע באמצעות temperature logger.
השינועים בטמפרטורה הם עונתית ולא יומיים.
פרננדו
שינוי של מעלה אחת הוא זניח.
פרננדו, תוכל לפרט על ה temperature logger?
חשבתי להשתמש בדבר הנחמד הזה
http://cgi.ebay.com/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&item=220610407321&ssPageName=STRK:MEWAX:IT
הי רועי,
מדובר בסבא רב של הלוגר בלינק. ישן פחד.
השאלתי אותו מהעבודה שלי. פעם השתמשו בהם כדי למדוד את השינוי טמפרטורה בשיפינג של מכונות מסביב לעולם.
פרננדו
שינוי בטמפרטורה של 10 מעלות בין יום ולילה לא אמור להרוס את הבירה?
שמרים אוהבים טמפרטורות יציבות...
מעלה אחת שמואל, לא עשר מעלות.
פרננדו
שחר דיבר על 10...כשיש תסיסה לא מבוקרת