היי,

שמי רן אזולאי ואני חדש בפורום.

הקדמה על עצמי לפני שאחפור לכם בשאלות: בן 29 מירושלים, מפתח אלגוריתמים בחברה ירושלמית (Mobileye) ומבשל ביתי חדש - מבשל מרכז וגרעינים, לרוב עפ"י "מתכוני בית" של חנויות הבירה בישראל אך לאט לאט גם לומד לתכנן לבד. התחלתי לבשל לפני כחצי שנה, תחילה אצל חבר (בתור סוג של סטאז'ר) ובחודשיים האחרונים בבית עם האחים שלי (עוד 3 אזולאים שותפים לתחביב). הניסיון הקצר כולל שני איילים בלגיים בהירים וכהים (ודי בסיסיים), פייל אייל אמריקאי שהיה בירת הביכורים שלנו והיה מוצלח מאד, ובתסיסה כרגע גרסה חדשה של אותו פייל אייל בנוסף לעוד באצ' של בירת חיטה בווארית.

מה שמביא אותי לסיפור - 
חישבתי (על ידי שימוש שגוי ב-recipator) מתכון לפייל אמריקאי שמכיל 3.5 ק"ג לתת בהיר, קילו תערובת גרעינים לטבילה, ושילוב של כשות קסקייד (60 דקות), סימקו (30 דקות) וסיטרה (רבע שעה). ביום הבישול, לאחר מיצוי תערובת הגרעינים, התחלתי רתיחה עם חלק מרכז הלתת (קצת פחות מקילו, ליתר דיוק) בעקבות המלצה לעשות כך לטובת צבע בהיר יותר ומיצוי כשות יעיל יותר. את שארית הלתת הוספתי לרתיחה 15 דקות לסוף. רק מאוחר יותר הבנתי שבעצם המחשבון לא לקח בחשבון את החלוקה הזאת כשהוא בא לחשב את המרירות ב-IBU בבירה. אז עשיתי ניסוי - חישבתי מתכון דמה, שחסרים בו 2.5 ק"ג רכז לתת, וברתיחה של שעה זה נותן 84 IBU!! אני בהלם :(

כאן אני פונה אליכם: מה דעתכם? זה ייצא סביר? שתיתי בעבר מפלצות כשות ואני מאד אוהב בירות כשותיות ומרירות מאד. אני פשוט לא בטוח שעשיתי כל מה שצריך במתכון שלי כדי לאזן מרירות כזאת. החשש כרגע שתצא בירה שלא הכי נעים לשתות..

אשמח לעצות, הערות וביקורת (בונה בבקשה) על התהליך :) תודה רבה מראש לכולם