הי לכולם,
אחרי ניסונות רבים הגעתי לטעם בסיסי שחיפשתי לסגנון american ipa .
אני מחפש לשפר אותו מעט וחשבתי להוסיף לזה קינמון. במידה ומתאים יש לי כמה שאלות:
כמה מקלות להוסיף ומתי.
את זה בבישול אני עושה באצ' של 20 ליטר.
אם זה בדריי הופינג אני מחלק את הבאצ' ל10 ו10 (בשביל הניסיון).אם אתם יודעים איזה עוד תבלין יכול להתאים
(הן בדרי הופינג והן בבישול עצמו אשמח לשמוע הצעות).- חשבתי על הל, אולי צ'ילי ... אני מוכן לנסות הכל.
תודה
רפי, ספר לנו קצת על היסטורית הבישול שלך עד כה?
אילו סגנונות כבר יצא לך לבשל ?
אני מנסה להתמקצע בארבעה סגנונות שאני אוהב.
dry stout - אני כמעט שם, belgian Dubbel- אני לגמרי שם, בירת חיטה בוואירת ניסיתי פעמיים אבל אני לא מצליח
להגיע אפילו קרוב למה שאני אוהב, ואת הamerican ipa שאני אוהב את מה שיצה לי בפעם האחרונה אבל מחפש להוסיף משהו...
לא יודע בדיוק מה. חשבתי על וניל, קינמון, אולי שניהם...
מה שיפה בסגנון הזה הוא שאפשר להתפרע איתו כיד הדימיון.
עם זאת לא הייתי מגזים, מנסה תערובת של תבלין אחד או שניים,
וגם איתם לא יותר מדי, בכל זאת אנחנו מבשלים בירה, לא מרק.
מה שיפה בסגנון הזה הוא שאפשר להתפרע איתו ולהגיע לתוצאות מדהימות בלי להוסיף שום תבלין או פרי.
למה צריך להתפרע?..
בדרך כלל את המתפרעים מוצאיים החוצה
עזבו שאפשר להגיע לתוצאות מדהימות במיוחד בסגנון הזה רק בעזרת משחקים בכשות,
קינמון/וניל בבירה?!
מישהו מכיר משהו דומה? זה נשמע לי פשוט לא טוב.
הדאנסינג קמאל מכניס סילאן ל-IPA שלו.
האמריקאים גם היו מכניסים בייקון לבירה, אם זה היה אפשרי.
ולמרות שזה סגנון אחר, כשאני מכין Belgian Dark Strong אני מכניס לבירה קינמון, גרעיני "גן עדן", גרעיני כוסברה וקליפה של תפוז.
+++1
ידוע, אבל מהרגע שהתחלתי יותר להכיר את הטעמים ואת מה שאני אוהב בבירה, הפסקת לשתות את הIPA שלו, אני מתמקד בAPA ואם כבר הולך על הגולם (סגנון לא ברור אבל טעים לי.)
האמריקאים כן, אבל מתוך כל הסגנונות האמריקאים אני אוהב רק את הAPA, לא חיטה וכו' וניסיתי, אשמח לנסות עוד ולהתבדות.
ואגב, הסגנונות אמריקאים, הIPA שלהם מוגדרת כאמריקאית כי היא הזויה.
כמו שכתבתי, לטעמי יותר מדי קינמון יהיה לא טעים במיוחד, ופחות מדי קינמון לא ישפיע בכלל ולמידה מדויקת בקינמון קשה מאוד להגיע.
אני חושב שבשביל לבדוק את זה, תצטרך לשלוח לי בקבוק של הבלגית שלך.
האמת גם לי ירד בזמן האחרון ממנה,
יכול להיות שדייויד שינה מתכון, זה פשוט לא הטעם שאני זוכר.
הגולם זה דאבל, או אפילו טריפל IPA, שזה בתכל'ס IPA מחוזקת.
ואם אתה רוצה טעימה תצטרך לחכות, זה כרגע במקרר תסיסה,
והיישון בבקבוק לוקח עוד כמה חודשים, אבל בפעם האחרונה היא יצאה לי ממש טוב,
קצת מזכיר Kasteel Donker.
למה לא, בעצם?
יש ספקטרום שלם של צבעים שאתה יכול לעבוד איתם, למה להגביל את עצמנו?
טוהר?
אפשר? כן.
צריך? לטעמי לא.
זה חלק מהסגנון? גם לא.
אז אפשר לעשות הכל בבירה, אבל בשביל להתפרע ולשמור על סגנון, צריך גם להכיר את הסגנון טוב מאוד, ומעבר לכך, לדעת מה נהוג לשים באותו סגנון.
מתוך הBJCP:
Ingredients: Pale ale malt (well-modified and suitable for single-temperature infusion mashing); American hops; American yeast that can give a clean or slightly fruity profile. Generally all-malt, but mashed at lower temperatures for high attenuation. Water character varies from soft to moderately sulfate. Versions with a noticeable Rye character (“RyePA”) should be entered in the Specialty category."
כמובן, מי שאוהב טעם מסויים בבירה שלו, מוזמן לשים, לא אני אמנע את זה ממנו.
ניסויים בבירה זה תמיד רצוי...
נכון יש סגנון ויש גם לצאת מהסגנון.
כל אחד ומה שהוא רואה לנכון.
הגדרת הסגנונות נתנה אפשרות לתחום ולמקד את איכות הבירה ולדעת למה לצפות, כמו שסגנון חופשי מאפשר לעשות דברים אחרים ממה שאנחנו רגילים.
אני אישית לא רואה משהו פסול בין להכין בירה שעומדת בתנאי סגנון מסויים או בין להכין בירה שהיא FREE STYLE.
בוא לא נשכח שפעם גם לא הגדירו בכלל את סגנונות הבירה.
אז נכבד את BJCP אבל אני לא חושב שזאת תורה מסיני.
אני אישית לא אוהב קינמון אבל אם תצא בירה טובה אז תבורך.
זה מה שכתבתי בסוף, לעשות ניסוי זה תמיד מבורך.
אבל אם אחד רוצה AMERICAN IPA, שידע שהוא מקבל משהו שיוצא מהסגנון או במקרה של קינמון ווניל שאלו תבלינים או לא מורגשים בכלל או מאוווד דומיננטים משהו אחר לגמרי.
אז ככה.
גולם זה בירה בסגנון אייס-ביר, שונה מאוד מדאבל IPA, גם בדרך הבישול וגם בתוצר.
בנוגע לבירה עם קינמון, או בכלל לבירות משוגעות. ניסויים הם מבורכים כל עוד הם יוצאים טעימים ללשון ולגרון. הדבר בהחלט צריך לעבור בדיקה על ידי מספר טועמים נוסים ולא רק על ידי המבשל וחבריו. בינינו, אף אחד לא יגיד שהילד שלו מכוער, גם לא אחיין שלו.
מה שכן, אם יש לך חזון לבירה, אז אתה צריך להגיד מה בא לך לעשות, ולא בהכרח את הסגנון. כלומר, בא לך לעשות בירה עם קינמון. מגניב, למה דווקא IPA? אתה מחפש את הכשותיות? מאלטיות עדינה? אתה רוצה בירה בהירה או כהה? אתה רוצה אותה בעלת גוף או יבשה, הרבה או מעט אלכוהול?
לפי השאלות האלו אתה יכול להרכיב לעצמך בירה בלי כל המחויבות של להישאר צמוד לסגנונות מסויימים.
גילוי נאות, אני כן מכביד לבשבל לרוב בתוך הסגנונות ואני מוצא זאת חוויה מלמדת שמאפשרת לי לצאת מהסגנונות ולבשל גם בירות לא שיגרתיות.
+1
בבירה, אין דבר כזה, שאין דבר כזה. כל עוד כמובן עושים זאת נכון ובאיזון המתאים.
מאחר ומדובר בטעם וריח, לכל אחד מאיתנו יש טעם שונה ונקודות איזון בין טעמים שונה. האמריקאים כבר עשו בירה עם הכל, גם לקטוז, גם בייקון גם צדפות ופירות ים וגם הכל... ואפילו בירה שעושה שימוש באנזימים שברוק לשם פירוק הסוכרים (צ'יצה דוג-פיש-אד) בירה עם ציקורי, זעתר, אורגנו, בזליקום ושאר תבלינים ורעיונות.
הבירות הבלגיות החזקות, מרביתן מתובלות, בירות הקריסמס מרביתן מתובלות בשלל תבלינים ורעיונות, אך כלל הברזל שנשמר כמובן הוא איזון טעמים.