תודה רבה יאיר

אני אזרום עם זה 

המיכל תסיסה ישאר ב 18 מעלות

עוד שבוע ככה

אבדוק גרביטי ואבקבק

מעבר למיכל משני (סקונדרי) - אין קשר בין סקונדרי ליישון. היישון (היה ויש בו צורך ועניין כמובן) יכול להתבצע גם במיכל הראשוני. מטרת המעבר היא להפרד ממשקעים שונים היכולים לייצר טעמי לוואי (חלבון שמתפרק, שמרים מתים, כשות שנרקבת ושאר ירקות) ובעיקר אם הבירה תבלה זמן רב במיכל. פעילות שמרים אינה מסתיימת עקב המעבר, לשמרים לוקח פרק זמן של כשבועיים ואפילו שלושה (תלוי בזן) לשקוע. גם כאן, לא כולם ישקעו בתרדמת, חלקם ימשיכו עדיין לעבוד עוד קצת.

יישון בירה בקור - היישון אגב, אינו חייב להיות בקירור. מקורו של הלאגרינג הוא בגרמניה, והמקומות בהם שימרו (לאגר) את הבירה היו קרים ומכאן אולי הסקת המסקנה. באופן עקרוני, תהליכים ביולוגיים וכימיים מואטים בקור, ולכן עדיף לבצע יישון בטמפ' חמה יחסית. חימום לאגר למעל טמפ של 18 מעלות, יאיץ את תהליך היישון של הבירה ויעזור להפטר מטעמי הלוואי (שבעקבותם מיישנים לאגר) מהר יותר.

טמפ' תסיסה - יש הרבה אסכולות, דעות וניסיון של רבים שלקחו פנייה אחת ולא התנסו באחרת. ספרים שלמים נכתבו עליהם, אך בסופו של יום, תאמץ לך משטר תסיסה שעובד לך ומניב את התוצאות המתאימות לך. שמרים ניתן להגיש בכל טמפ' מתחת ל27. כמו שיאיר ציין, טמפ' חמות יאיצו את הסתגלות השמרים, חיזוק דופן התא והתחלת החלוקה (ריבוי). מיד לאחר שלב זה (תום החמצן), כדאי להתחיל ולהוריד טמפ של המיכל, מאחר והשמרים מתחילים לייצר מולקולות שונות לצרכיהם אשר הרכבן מושפע מטמפ' הנוזל. בסוף התסיסה (תום הסוכר), יתחילו השמרים לנקות את מרבית המולקולות שיצרו ו\או לפרקן למולקולות אחרות, טרם יכנסו לתרדמת. סגירת מעגל מבחינת טמפ' המיכל (חזרה לטמפ' ההתחלתית הגבוהה) תסייע לנקות את הנוזלים. חשוב להבין שהשמרים עוברים משלב לשלב בהדרגה ולא כולם יחד.

שינוי חום - שינוי חום במהלך התסיסה, כמו שיאיר ציין, ישפיע על פעילות השמרים, עלול גם לשדר להם סכנה ומכאן כניסה לתרדמת. צור לך הרגל של בדיקת גרביטי סופי לשם קבלת אינדקציה מוחשית לסיום התסיסה.