בעודי משתדל להוציא כמה שיותר נצילות מהבישולים שלי(biab) אחרי שאני מוציא את השק ונותן לו לטפטף לסיר מצאתי את עצמי סוחט כמו משוגע את הגרעינים ובאמת יצא עוד נוזל שנראה עכור ומרוכז מאוד.. הכול טוב ויפה עוד סוכרים לתירוש כולם מאושרים.. השאלה היא האם הסחיטה הזאת מפרישה גם חומר שנמצא בגרעינים שאני לא רוצה שיכנס? עד כמה זה קריטי? והאם זה קורה רק כשממש לוחצים? מי שיודע דבר בענין אשמח להשכיל .. תודה
סחיטת הגרעינים
אני נמנע מסחיטה של הגרעינים ופשוט עושה ספראג'.
כמות המיים הסופית מחושבת מראש וכך אני מגיע לנצילות של מעל 92 אחוז.
בבישול בשיטת biab איו שום בעיה לסחוט את הגרעינים בשק עד כלות.
אני זוכר שבעבר לא היה לך כל כך כוח להסביר למה, אשמח אם תוכל לפחות להפנות אותי לתשובה, זה ממש מעניין אותי.
#גםאניסוחט
לגבי סחיטת השק בBIAB זה די פשוט.
כשעושים ספארג' מתמשך (continuous sparge ) כמו פליי ספארג' לדוגמה, ההמלצה היא להפסיק את השטיפה באיזשהו שלב כדי למנוע מיצוי של טאנינים מגרעיני הלתת. ככל ששוטפים את הגרעינים יותר, PH מי השטיפה יורד (כי לגרעינים יש פחות ופחות buffering ability בכדי לאזן את PH). ההמלצה היא להפסיק לשטוף את הגרעינים ברגע שהתירוש המופק יורד מתחת ל 1.019 גרביטי (יש גם דעות שאומרות עד 1.010).
מה שנובע הוא שבספארג' "מסורתי", מקובל לא למצות את הלתת עד כלות. אבל יש לזכור כי המיצוי קורה בזמן השטיפה.
במאש בשיטת BIAB אין ספארג' בכל (באופן כללי בכל אופן). כל מיצוי הסוכרים מהלתת מתרחש בנפח מים מלא ובPH קבוע בכל זמן המאש. לאחר הוצאת הלתת מהתירוש (משיכת השק מן המים), כל מה שנוזל החוצה מהגרעינים הוא תירוש שכבר מוצה מן הלתת. אין שטיפה נוספת במים חדשים שיעלו את הPH וימצו עוד טנינים. סחיטת השק רק עוזרת לתירוש שכבר הופק להפרד מן הגרעינים.
עושה שכל?
תודה רבה חברים..