יש לי תחושה רעה שהבירה לא תתיבש לי ואני אתקע עם בלגית מכושתת. שבועיים בתסיסה ב- 20C קירור מבוקר. לבצ' של 21 ליטר הגזמתי בפראות עם כמות הלתת, קרוב ל-7.5 ק"ג של 85% פייל מאלט ושאר קישוטי צבע וטעם שיביאו את הבירה לצבע אדמדם וטעם לחמי קלוי קלות, ללא מלטוז או שאר ממתקים. משינג של 70 דקות התחיל קצת גבוה ב-70C הורד לאחר כמה דקות ל-68C. יחס לתת מים 1:3 לראן הראשון, נמדד PH 5.3. מים של כ"ס קשים, עברו טיפול של סינון, רתיחה וקירור.
200 ג"ר סה"כ כשות נשפך למרק, רתיחה של 65 דקות, קירור ספירלה ל 21C. יצאה OG 1.088
כאן מתחילים הפשעים הקטנים:
אוורור בשפיכה, אין לי מיכל חמצן או אמצעי אחר להחדיר חמצן
שתי שקיות S05 פוזרו לאחר כבוד ללא טיפול מקדים - בד"כ מכין רוטב שמרים חצי שעה מראש וגם מכניס להם קצת מזון (חומצתי)
מיכל התסיסה נכנס לקירור מבוקר 19C, תסיסה התחילה כעבור 12 שעות. למחרת הקירור נדפק וכנראה יום שלם החבית בילתה ב 22C.
מה ממליצים החכמים?
להרביץ עוד שמרים מטופלים או פשוט לחכות ולקוות?
גם אם אני אקח עוד מדידה והיא לא תזוז מ 1.030, משמע שהשמרים נפחו נשמתם, אני עדיין רוצה לייבש אותה יותר.