חברים יקרים.
כמו מבשלים רבים בעלי קגרייטור, אני מוצא את עצמי מסתבך עם איזון המערכת.
כל פעם אני חושב שהפתרון הוא בנק' אחרת, ומוצא את עצמי נתקל בבעיה חדשה תוך כדי מתן מענה לבעיה הקודמת.
עד עכשיו ניסיתי לתקן את הבעיה הנפוצה יותר- הקצפה רבתי של הבירה הנמזגת. ניסיתי להחליף את הצינור לצינור בקוטר צר יותר, ועברתי לצינור טרפלקס (אלו עם הרשת), שגם היה מאוד לא נוח לעבודה כשהוא קר, גם ספג ופלט טעמים (כן. אני ב ט ו ח שלא היה לתת ארומטי במתכון הזה. למה אני מרגיש אותו? ולמה אני מרגיש אותו גם בסיידר? אה... שיט).
היום, לאחר התייעצויות רבות עם חובבי ציון נוספים (נועם, אלון, אדם- תודה! מקווה לראות תשובות שלכם גם פה!), החלפתי את הצינור לצינור ויניל (/פוליאתילן/ LDPE) בקוטר פנימי של 4 מ"מ.
אני יודע שהרוב משתמשים בצינור בקוטר פנימי 5 או 6, אבל צינור ה"ברך" שמחובר אצלי לשאנק של הברז הוא מאוד צר. קוטר פנימי גם 4.
בעזרת מחשבון שבניתי המבוסס על החישובים והנוסחאות המופיעים בכתבה הזו באתר בירסמית', הגעתי למסקנה שאני זקוק לכ-5 עד 5.5 מטר של צינור.
פירקתי, ניקיתי, החלפתי, הרכבתי וניסיתי למזוג.
בלחץ המזיגה הקודם של הבירה- המזיגה איטית מאוד, הזרם דק וחלש- נראה הגיוני אחרי כ"כ הרבה התנגדות בצינור. אם זאת- הייתי מצפה שההתנגדות תעזור להחזיק את הפד"ח מומס בנוזל, אך לצערי הבירה נמזגת שטוחה למדי.
בהסתכלות על יציאת הבירה מהמחבר אני רואה שיוצאות מהחבית בועות שלמעשה מחלקות לי את הנוזל שבצינור למקטעים. כנראה מסביר את הקצף הגרוע שיוצא, שנראה כמו בועות סבון ונעלם מהר כמו פוליטיקאי שצריך לעמוד במילה שלו. גם שלא בזמן מזיגה ורק מהתבוננות בצינור אני רואה שבועות נוצרות ונדחפות החוצה מתוך החבית.
גם העלאת הלחץ לא נותנת מענה לפתרון הבועות, אלא רק יוצרת יותר.
בקיצור- הושיעו נא!
קראתי בנושא כ"כ הרבה, ידע שמיושם באופן מעולה כשאנחנו מוזגים באופן נייד מהקגרייטור שלנו.
בכל זאת- עם כל הידע- את המערכת שלי אני פשוט לא מצליח לאזן.
ואני יוצא מאיזון לאט לאט בגלל זה.
אשמח להצעות ייעול, שינוי או פתרונות מעשיים.
אם מישהו מגיע לרעננה, ויודע מה הוא עושה- אשמח גם להיפגש ולקבל הדגמה. מבטיח בירה בתמורה.
יוחאי.
