אחרי כמעט 5 שנים של ביקבוק, החלטתי שאני בשל לעבור לחביות. לטובת הדורות הבאים, הנה הסיכום של התהליך:
*התהליך עדיין קורה, אני אעדכן כאן בהמשך*
1. הזמנת הציוד - הזמנתי את הציוד משתי חנויות בארה"ב:
חביות - מאתר KornyKeg הזמנתי שני צמדים של חביות PinLock (מוכרח להודות שלא זוכר מה היה השיקול ללכת על PL ולא על BL)
צנרת, וסת, מחברים וכו' - הזמנתי מאתר KegConnection יש שם סטים של ציוד, הזמנתי סט שמתאים לחיבור של שתי חביות. שדרגתי קצת את הציודים (ברזי פרליק 650SS עם Flow Control) וחיבורי נירוסטה. כמובן שחשוב לשים לב שבוחרים בסט שמתאים לסוג החבית שבוחרים - כמעט נפלתי פה... הזמנתי שם גם משחת גירוז לגומיות.
את כל זה שלחתי לכתובת שקיבלתי מ-Buy2USA והם שלחו את הכבודה אליי. למרות שבמקור התכוונתי לשלוח דרך הים, מה שאמור להוזיל מאוד את המשלוח, הם הצליחו "לשכנע" אותי לשלוח דרך האוויר באמצעות הנחה גדולה על משלוח האוויר שמקבלים ברגע ההזנה של סוג המשלוח. המשלוח מגיע באמצעות שליחות של הדואר. לאורך כל הדרך היה לי מעקב אחרי התקדמות החבילות ובסופו של דבר תוך פחות משבועיים החבילה המאוחדת נחתה אצלי. המחיר ששילמתי 3300 ש"ח הוא לא נמוך אבל כשבדקתי אצל רשף, המחיר לערכה של חבית אחת הגיע לחצי מזה. בכל אופן, הנה קישור לדף של הערכה שהוא מציע: http://www.homebrewing.co.il/Default.asp?sType=0&PageId=101107&FragmentId=451790
בלון CO2 קניתי מלוי, ריק. המילוי והתאמה של ההברגה לתקן הישראלי (Din-6) עלו 150 ש"ח ב"גורדון גז". אגב, כשקונים בלון משומש כדאי לשים לב לתוקף של הבלון - אחרי חמש שנים צריך לעשות "טסט" שעולה משהו כמו 100 ש"ח ולפחות בגורדון גז הם אומרים שגם לוקח שבועיים :( יכול להיות שאם הולכים למקום שמחליף בלון בבלון אז זה פחות מעניין.
מה נשאר: לנקות חביות, לקדוח את הברזים במקרר, לבשל בירה שתכנס לחבית (בינתיים אני מתכוון להשקות את המשפחה בסודה)
שאלה לסיום: איך, אם בכלל, אתם מונעים גישה מזרים סקרנים לברזים? המקרר שלי עומד בחוץ ואני תוהה כמה לדאוג בגלל זה.
קצת תמונות של הציוד עד עכשיו (אלבום מתעדכן)
וכמעט שכחתי - תודה ענקית לאלון הכוזרי שסייע כמו תמיד עם המון עצות טובות ותובנות. וגם לנועם שעזר לי עם הטיפ על הבלון של לוי :)
***עדכון 11/01/15***
אתמול התקנתי את הברזים במקרר, אפשר לראות תמונות באלבום.
הקידוח עם מקדח כוס שמתאים למתכת הלך בקלות, שכבת המתכת בדלת של המקרר היתה דקה מאוד ואחר כך זה רק חומר איטום. כהכנה לכך הסרתי את כל החלק הפלסטי הפנימי של הדלת (איפה שאפשר לשים בקבוקים וכיוב'). עשיתי לעצמי את החיים קשים כשבשביל הפירוק הסרתי את מסגרת המתכת שמחזיקה את כל העסק במקום - בפעם הבאה עדיף פשוט להתארגן על דרמל או כלי חיתוך מאסיבי אחר ולחתוך את הפלסטיק בלי לפרק את כל הגומי ואחר כך לנסות ולהחזיר הכל למקום באותה רמת אטימה.
הקדיחה של החורים לברזים התבצעה עם מקדח בקוטר 1". היה לי רעיון להכניס לחור צינור PVC שהשנק יעבור בתוכו אבל בגלל עניינים טכניים זה לא הסתדר (לא היה מקדח בקוטר קצת יותר גדול). בכל צד של הדלת גם יש קרש שעוזר לעסק להיות יותר יציב.
בנוסף גם הותקן בהצלחה מנעול למקרר כדי למנוע גישה ישירה למערכת מגורמים לא מורשים.
את החביות כבר ניקיתי, עכשיו נותר רק לחכות לסיום התסיסה של הבירה במקרר השכן. בינתיים כנראה שאמלא חבית אחת במים ואכין סודה כדי לוודא שאין דליפות ושהעסק עובד כהלכה.
