בעקבות הפוסט של אמיר לגבי חישוב כמות האלכוהול עולה לי שאלה שמעניינת אותי מספר שבועות.
ידוע כי הבירה צוברת מיגוז במהלך התסיסה ולכן אנחנו מחשבים הוספת סוכר לביקבוק עם התחשבות בטמפרטורה של הבירה בעת הביקבוק.
השאלה היא האם אפשר לחסוך בסוכר וגם להמנע מחלק ממשקע השמרים ע"י ביקבוק בטמפרטורה קרובה ל0?
כך יותר פחמן דו חמצני כבר יהיה נוכח בבירה ופחות שמרים שיתרבו עקב אכילת הסוכר הנוסף בבקבוק יהיו נוכחים בבקבוקים.....אני צודק?
אתה צודק אבל תקבל בירה כמעט ללא מיגוז. תחשוב למה.
אפשר לחלופין לחסוך בסוכר ולבקבק את הבירה לפני שהסתימה התסיסה לגמרי.
יש טכניקה כזו.
לחסוך 15 אגורות לבץ' על סוכר, זה רעיון!
לא שיש לי ניסיון אבל השיטה של קרבונציה טבעית מקובלת בקגינג.
הבנתי שיש 3 שיטות קגינג: קרבונציה טבעית (Natural carbonation ) ז"א מעבירים לקג כשהבירה עדיין מתוקה ולא סיימה תסיסה, קרבונציה מאולצת (הוספת CO2) והאחרונה: Keg conditioned carbonation ז"א מחכים עד שהתסיסה מסתיימת ואז מעבירים לקג עם סוכר (כמו לבקבוקים)
http://www.kegerators.com/articles/homebrew-kegging.php
לא הבנת נכון. הקרבונציה הטבעית לא מקובלת , היא אפשרית אבל לא פופולרית. השיטה השלישית שציינת היא כמו הראשונה.
מדובר בניואנסים, בכל מקרה חייבים להשתמש בבלון CO2 אזש מה הטעם במיגוז עם סוכר? הרי CO2 הוא אותו CO2. זה כמו לגרד אוזן ימין עם יד שמאל מאחורי הראש. יש דרך קצרה ובדוקה אז למה לסבך את החיים? ועוד לשלם על הסוכר?
אני מקבל את ההערה שהשיטה הטבעית לא פופולרית.
בכל אופן, לפחות לפי הקישור שצרפתי,גם בשיטה הטבעית (ללא סוכר) וגם בשיטה השלישית (עם סוכר) - לא צריך בלון CO2
אתה מבין לא נכון, ללא הבלון הבירה לא תצא מהקג.
כמה הערות לגבי המיגוז "הטבעי" (שימוש בתסיסה הראשונה ליצירת ה-CO2) -
1) הדרך היחידה שלך לשליטה על רמת המיגוז היא אם תכוון גבוה (העברה לקג בשלב מוקדם יחסית בתסיסה) ותשחרר לחץ כדי להגיע למטרה. אחרת תצא לך בירה ברמות הגזה שונות בכל פעם. מצד שני - מאחר ואתה ממילא מחבר את הקג ל-CO2 בסופו של דבר לדחיפה, ניתן להגיז נמוך ולהשתמש בשליטה על הלחץ בשלב הזה כדי להשלים את ההגזה ולהגיע למטרה.
2) לא פחות חשוב - צריך לזכור שמיגוז טבעי משאיר משקעי שמרים בחבית וזה דבר בעייתי כשהשאיבה שלך נעשית מתחתית הקג. זה פתיר בדרך של קיצור הצינורית בכ-1 ס"מ, במחיר של יותר בירה שנשארת בתחתית והולכת הביובה.
3) בכל מקרה - אם תרצה להוציא את הבירה מהקג (בין אם הגזת אותה באילוץ או בטבעיות) אתה צריך בלון CO2, או... ללכת לכיוון של cask ale שזה כבר ממש סיפור אחר (חבית אחרת, ברז אחר, רמת מיגוז אחרת)
E.Z תעזור לי כאן....למה שהמיגוז יהיה נמוך עם מתחשבים במיגוז שנמס בבירה בטמפרטורה נמוכה?
ובקשר לחיסכון בסוכר...זה משנה. למה שלא נרצה לקצץ עלויות אפילו בקצת אם אפשר לקבל בירה ברמה טובה? כאן נכנס הרעיון שפחות שמרים יתפתחו בבקבוק ונקבל בירה נקיה יותר עם אותו מיגוז...ב15 אגורות פחות :)
למישהו יש תשובה רלוונטית יתר?
לדעתי עמנואל התייחס לעובדה ש-CO2 משוחרר לא יוחזר. או במילים אחרות - אם הסתיימה התסיסה בטמפרטורה שמאפשרת המסה של כמות מסויימת של CO2, הורדת הטמפרטורה לא תגדיל את כמות ה-CO2 המומסת "יש מאין".
מצד שני - יכול להיות שניתן להוריד את הטמפרטורה לפני סוף התסיסה ובדרך זו לתת לתסיסה להסתיים בטמפרטורה נמוכה יחסית, כך שימשיך להווצר CO2 שיוכל להנמס בנוזל בשל הטמפרטורה הנמוכה. צריך לזכור שבטמפרטורה נמוכה התסיסה איטית ולכן נדרש יותר זמן בשלב הזה.
"מצד שני - יכול להיות שניתן להוריד את הטמפרטורה לפני סוף התסיסה ובדרך זו"...לעצור את התסיסה.
התסיסה בטמפרטורה נמוכה מואטת אבל לא נעצרת (בהנתן שעדיין יש סוכרים זמינים כמובן). עד כמה מואטת? תלוי כמה נמוך אתה יורד בטמפרטורה.
כמה כבר אפשר לרדת מסביבות האפס? למי שעוד לא יודע, בטמפ' של סביב 4 מעלות שמרי אייל נכנסים לתרדמת ושוקעים לתחתית מיכל התסיסה. גם אם יש סוכרים התסיסה נעצרת.
אם רוצים להבטיח כשלון בהגזה מכניסים בקבוקים מיד אחרי הביקבוק למקרר. נסה זאת על בקבוק אחד וספר חוויות.
שמואל ידידי המלומד, אתה משלם על חשמל? אתה יודע כמה אתה משלם על קירור בצ' בירה??????
כן..לזה התכוונתי אולי איזה 3 ימים להוריד את הטמפ'...אז זה יכול לעבוד?
בטמפ' קרובה לאפס שמרי אייל לא פעילים ולכן לא יעכלו את הסוכר ולכן לא יייצרו CO2. זה כמעט טרויאלי, לא? השמרים ישקעו לתחתית הבקבוק לתנומה וכנראה ישארו שם לנצח.
מצטער לנפץ לך את התיאוריה אבל אני כבר מספר בטצ'ים פועל בשיטה זו. אני גם מקרר ל5-6 מעלות צלזיוס את מיכל התסיסה למשך כמה ימים (לפני הביקבוק) וגם אני מכניס את הבקבוקים ישר למקרר אחרי הביקבוק. כמובן מדובר על איילים והמיגוז אף פעם לא היה נמוך מהמצופה.
ממממ, מה קריאת הטמפרטורה במקרר?
5-6 מעלות.
זה לא בא ממני,
אני זוכר שחלק מהחברים פה המליצו לי בעבר להכניס את מיכל התסיסה ליממה שתיים למקרר לפני הביקבוק.
ככה זה אינטרנט יש דברי חוכמה ויש שטויות. חייבים להפעיל את חוש השיפוט או לנסות ללמוד באופן עצמאי.
זאביק, אתה מבלבל קרש קול עם אני לא יודע מה. מקובל לעשות קרש קול כלומר קירור מיכל התסיסה לסביב ה- 0 ל- 24 שעות בתום התסיסה כדי להצליל אותה ( בגלל האלכוהול הבירה לא תקפא), אבל, אז מחזירים את הבירה לטמפ' חדר, מבקבקים, מחזיקים את הבקבוקים בטמפ' החדר 3-4 ימים ואז מקררים. זאת הפרקטיקה הנכונה. מכאן, כל אחד יעשה מה שהוא רוצה. במשטר הנ"ל לאחר 3 שבועות הבירה מוכנה לצריכה.
זאביק, מתי נטעם את הבירה שלך?
צודק באמת לא בסדר שעוד לא באתי למפגש אמיתי עם בירות שלי.
אם שמולץ ירשה לי אביא כמה בקבוקים לגדי ב6.8 כדי שתטעמו.
ותגנוב את ההצגה, הא?
עמנואל,
אתמול ביקבקתי ישירות מה COLD CRASH. אחרי הביקבוק הבירות לא הוחזרו למקרר וישארו בטמפ' החדר למשך התסיסה בבקבוק.
אני לא חושב שזה משנה אם מחזירים את הבירה לטמפ' החדר לפני הביקבוק.
מה שכן, את מה שלא נכנס לבקבוקים היה תענוג לשתות ב4 מעלות.
זה בסדר גמור
כמה זמן לוקח למיגוז להתרחש בטמפ' של 5-6 מעלות? זה לא מלא זמן?
אחרי שבועיים שלושה המיגוז מסתיים
כשאני עושה הייברידים ומיישן איילים בטמפרטורה של 10 מעלות בערך לוקח למיגוז לפחות חודש(אני מדבר על 104 גרם סוכר תירס ל19 ליטרים)
אבל אם אני מחכה מספיק המיגוז מעולה...יותר סוכר מזה פשוט יתן קרבונציית יתר אם לא אשתה את כל הבירה תוך 3 חודשים.
תום תביא בירה רק אם אני טועם :)
בכיףףףף