שלום לכולם,
אני נוהג לבקבק אחרי תסיסה של שבועיים בטמפ' של 24-25 מ"צ. עם זאת לאחרונה אני מגלה שאני לא מצליח לרדת מצפיפות של 1020.
אני משתמש במגוון שמרים זה לא קורה רק עם סוג אחד של שמרים.
אולי זה קשור בעובדה שאני לא מעיר את השמרים לפני ההוספה שלהם? התסיסה הסוערת בכל אופן מתחילה אחרי 6-8 שעות.
כמה זמן אתם נוהגים לחכות לפני ביקבוק? אולי פשוט אין לי עצבי ברזל ואני נשבר מהר?
תודה
שבועיים זה מצויין. זה לא אמור לקחת יותר מ10 ימים (לבירת אייל סטנדרטית).
24-25 מעלות זה טיפ'לה חם, אבל סביר בהחלט (בטח יחסית לטמפ' שרובינו מתסיסים בהם בחודשי הקיץ).
אם אתה משתמש בשמרים יבשים ולא עושה להם rehydration, אז ע"פ דעת המומחים (JZ/JP) הרגת חצי מהתאים החיים מיד.
השיטה המומלצת היא להוסיף את שקית השמרים ל100 מ"ל מים חמימים (28-30 מעלות) ולא לערבב. לכסות בניילון נצמד ולהניח להם ל15 דקות לפחות. אח"כ אפשר לנער בעדינות כדי שכל השמרים היבשים ירטבו ולהניח לעוד 15 דקות.
בצורה זו, השמרים הרדומים חוזרים לחיים בלי לקבל שוק של טמפ' או של סוכר וכשאר אתה זורע אותם בתירוש הם יסתגלו מהר יותר לסביבתם החדשה.
בנוסף, אם אתה יכול לשלוט בטמפ', תתחיל תסיסה בגבול התחתון של סבילות השמרים ותעלה בהדרגתיות. לדוגמה, תתחיל תסיסה ב17 מעלות ותן לטמפ' לעלות לאורך שבוע ל20 מעלות.
my 0.02$
נועם,
כשאתה נמצא בעולם שמתנהל בצורה אקפוננצילית (כמו עולמם של השמרים האהובים) פקטור של 2 הוא חסר משמעות. במקרה ההכי טוב זה יתן לך איזה יתרון של 20 דקות. לא נראה לי שההתעסקות הזאת כל כך מוצדקת.
פרננדו
פרננדו,
אתה טועה לגמרי.
אין לי זמן לפרט אבל אני בטוח שעמנואל ישמח להסביר.
ומומלץ לקרוא את הסיכום הקצר הזה:
http://www.mrmalty.com/pitching.php
ואפשר לנסות את המחשבון שמצורף שם:
http://www.mrmalty.com/calc/calc.html
נועם, אתה חושב שיש לי סבלנות לפרננדו?
אולי הבעיה היא בקריאת הצפיפות ולא בתסיסה?
עושה תיקוני טמפ? נותן לגזים לצאת מהדגימה? זה חשוב.
שמולץ,
כמה זמן צריך לתת לדגימה לעמוד כדי שהגזים יצאו?
10 דקות- ולערבב מדי פעם עם ההידרומטר
אבנר - האם אתה משתמש ברכז (LME/DME) בבישולים שלך? אם כן - האם שינית את ספק/יצרן הרכז לאחרונה?
בכמה בישולים מדובר?
מה היה ה-OG?
רכז? מאש?(לאחרונה עברת לאול גריין אאל"ט)
באיזה שמרים מדובר? (כמה סוגים זו לא תשובה נכונה)
כדי לדעת את גבול התסיסה אתה יכול במקביל לבירה לקחת ליטר שניים תירוש ולהתסיס בארלנמייר על סטירפלייט(או ניעור מזדמן) בטמפרטורה גבוהה יחסית
זה יתן לך גבול צפיפות תחתון - רק שים לב לסניטציה.
שלום ותודה על התגובות,
אז ככה,
אני עדיין מבשל עם רכז (לא הצלחתי לשים את ידי על כירה בגובה משטח עבודה),
לא החלפתי ספק למיטב ידיעתי (הרכז לא מגיע באריזה מקורית).
סוגי השמרים הנדונים, מונטונס גולד, נוטינגהאם, ו munich.
O.G באיזור 1050-1055.
לא פעם נתקלתי בתופעה, שאחרי המתנה עם ההידרומטר, הצפיפות עלתה
לי זה נשמע כמו שינוי ברכז.
אתה עושה "הרטבה" לשמרים?
יכול להיות שהם ישנים וחלשים?
לא תדע עד שתעשה תסיסה השוואתית....
אגב
איך יצאה הבירה? <כי זה בעצם מה שחשוב>
שחר אתה צודק, בשורה התחתונה הבירה יוצאת טוב וזה מה שחשוב.
אני לא מרטיב את השמרים, אנסה בבישול הבא.
באופן כללי אני חושב שהידרומטר הוא מכשיר מרושע, השנתות תמיד מכוסות בקצף ולא פונות לכיווני.
יכול להיות שהוא גם שקרן?
גם אני שמתי לב לקטע של ההידרומטר להפנות לך גב.
אני מניח שיש איזו קונספירציה מאחורי העניין.
אבל אני חייב להגיד שאני לא מקבל את האמירה שאם בסופו של דבר הבירה יוצאת טעימה אז עשינו את שלנו. בסופו של דבר, לדעתי האישית, אנחנו צריכים לשאוף בלהיות מקצועיים במה שאנחנו עושים. בישול בירה. ולא רק בגלל שאי דיוקים כאלו ואחרים משפיעים על התוצר, יש כאן גם עניין של בריאות וייצור משקה. נראה לי שאם הגרמנים השקיעו והמציאו חוק לבישול בירה, אז גם אנחנו יכולים לשאוף לדבר כזה.
אולי אני לוקח קשה מה שקרה לי עם הבישול האחרון, אבל אני מציע שתמשיך לחקור ולמצוא את מקור הבעיה. אל תתספק בכך שהבירה טעימה!!
אחד שמדבר לעניין.
אם הגרמנים היו חיים בנגב אז חוק הבירה היה כזה:
הבירה חייבת להכיל רק תמרים, אבק מדבר, מי באר וגללי גמל. יש להתסיס את הבירה בטמפרטורה שלא תפחת מ30 מעלות וליישן אותה באור שמש בוהק למשך 40 יום ו40 לילה.
כל חוק הטוהר הגרמני נולד כתירוץ להגביל את הגידול בבשלני הבירה הבאוורים וכן למסות את התוצר.
ברור
בגלל זה באמריקה אוכלים תפוחי אדמה וסטייק בארוחת בוקר כי זה מה שמגדלים במידווסט
לא טענתי שניתן להסתפק בכך שהבירה טעימה, אבל זה תנאי הכרחי והוא משמעותי יותר לדעתי.
לגבי הדיוק הגרמני, ההיסטוריה לימדה אותנו שלא צריך להגזים גם בזה...
אתם מפספסים את העניין. אם אתם רוצים לטעום מהדזרט פורטר שלי, אתם יכולים פשוט לבקש.
חוץ מזה, מה אני בא לעלות. בוא ונגיד הכנת בירה שאתה אוהב אותה, את הטעם החברה וכל השאר. בוא נגיד ובא לך להכין אותה שוב. לדעתי, אם אתה לא יודע לעמוד את התהליך שמתרחשים במהלך כל בישול ובישול, יהיה לך קשה וכמעט בלתי אפשרי לשחזר את הבירה עוד פעם.
אני לא אומר את זה ברוע, אני אומר את זה כי לדעתי זה יכול לשפר ולפתח את כל העניין
צודק לגמרי,
אבל יש כ"כ הרבה משתנים מתערבים בתהליך הבישול הביתי, שלא מאפשר שחזור מדויק. וזה גם מה שמעניין בכל הסיפור.
אנחנו כמובן מנסים להגיע למצב שנשלוט ברוב המשתנים.
א. אבנר שים לב שמדובר בפלגיאט.
ב. לי יש שני הידרומטרים שהפרש הקריאה בינהם 0.004 (אחד צרפתי ואחד אמריקאי, דווקא הצרפתי תואם את הרפרקטומטר)
ג. בבירה מומס הרבה CO2 שגורם לקריאה להראות נמוכה ממה שהיא באמת. צריך לדאוג לשיחרור הבועות לפני לקיחת קריאה.
עמנואל שלום,
להלן היצירה המקורית שלך
"גם לכם נראה שההידרומטר שלכם שונא אתכם?
למה תמיד ההידרומטר מראה לי את הת@ת? אף פעם אני לא מצליח לכוון את הסקלה שתפנה כלפי, תמיד צריך להילחם בהידרומטר שיעצור במקום הנכון והוא בשלו".
הסכמה עם עמדתך, והרחבת ביטוי התכונה של ההידרומטר מהפרטי לכללי לא נכנסת לשיטתי להגדרת "פלגיאט" :)
העלית טיעונים יפים ומשכנעים. קיבלתי. (:
תיקון טעות:
כתבתי לעיל "בבירה מומס הרבה CO2 שגורם לקריאה להראות נמוכה ממה שהיא באמת. צריך לדאוג לשיחרור הבועות לפני לקיחת קריאה"
כמובן שצריך להיות ... שגורם לקריאה להראות גבוהה ממה ....
אף אחד לא תיקן אותי ואני מניח שזה כי אף אחד לא קורא כבר את מה שאני כותב.
איזי, תסביר בבקשה.
נניח שלקחתי דגימה בסוף התסיסה וציפיתי ל FG של 1.016
אם בבירה יש יש פד"ח (נניח 1.5 ווליום), אז המדידה תראה לי משהו לכיוון ה 1.018 - 1.020?
ואז כדאי לתת לפד"ח להתנדף ולמדוד שוב?
השיטה שלי בד"כ היא לקחת דגימה מהבירה שנשארת במיכל התסיסה לאחר שהעברתי את הרוב למיכל הביקבוק. כשהבירה מתחילה לזרום עכורה, אני מפסיק ולוקח כמות לדגימה.
את הדגימה אני מניח בצד בזמן שאני מבקבק ומודד גרויטי רק אחרי הביקבוק, אז נראה לי שהפד"ח שלי ברח מזמן.
אני לוקח דגימה בהתחלת ההזרמה למיכל הביקבוק ומבצע מדידה רק למוחרת או אחרי מספר שעות. יש בטח שיטה לסלק את הגז מהר יותר.
היתכן ועד למחרת בבוקר, גם חלק מהאלכוהול מתנדף?
מעניין למדוד נפח ולראות אם יש שינויים.
האם גם מדידה ברפרקטומטר דורשת לתת מנוחה לדגימה?
או שהוא לא מושפע מכמות ה Co2 המומסת