מה הנוסחה לחישוב האפישנסי?
מה הנוסחה לחישוב האפישנסי?
מיצוי בפועל חלקי מיצוי פוטנציאלי
שים לב שלמבשלה יש שני ארועים עקריים שמשפעים על הנצילות
מאש וספארג'
מאש - מיצוי סוכרים
ספארג' - העברת הסוכרים הנ"ל מהמאש-טון לסיר הבישול
מאש וספארג' משפיעים על ה extract efficiency
קיים גם מושג של brewhouse efficiency שמשקלל את התירוש שלא הגיע למיכל התסיסה.
מה שמעניין אותנו זה כמה סוכר מתוך זה הפוטנציאלי שהגרעינים בבישול מסוגלית לתת תאורטית הגיע לסיר הבישול. זה האינדיקטור ליעילות מיצוי הסוכר במערכת שלך. השימוש לכך הוא רק בשלב תכנון המתכון. כך למשל אם אתה מנסה לשחזר מתכון שמצאת באינטרנט ולאותו מבשל יעילות של 80% ואילו היעילות של המיצוי במערכת שלך רק 70%, ברור שתצטרך קצת יותר גרעינים (בערך עוד 10%). זה לא כזה ביג דיל, הגרעינים די זולים. כדי לחשב את היעילות צריך לחשב קודם את פוטנציאל מיצוי הסוכר בגרעינים בתנאים אידיאליים. לשם כך יש לבדוק בנתוני הייצרן כמה נקודות יכול לתת כל סוג גרעינים שבמתכון. למשל פייל אייל של ווירמן נותן במעבדה 1.038 לפאונד אחד של גרעינים כלומר 38 נקודות.
את הנתון הזה כופלים במשקל הגרעינים מסוג זה שבמתכון, נניח 2 פאונד כלומר תאורטית הפייל אייל תורם 76 נקודות. כך אתה מחשב עבור כל הגרעינים שבמתכון ומחבר את כל התוצאות. הסכום שהתקבל מחלקים בנפח התירוש בגלונים שנכנס לסיר הבישול בפועל. (אפשר לחשב עם ליטרים וק"ג ולכפול ב- 10) זה המשקל הסגולי הפוטנציאלי בנקודות של המתכון. אתה מודד את המשקל הסגולי בסיר לפני הבישול (בנקודות לדוגמא 1.074 הם 74 נקודות) ומחלק במשקל הסגולי שחשבנו זאת הנצילות (האפישנסי)שחיפשנו. שים לב שרצוי כדי לקבל מדידה נכונה של המשקל הסגולי בסיר לעשות תיקון טמפרטורה כי התירוש יוצא מהמאש חם. וכידוע, ככל שהטמפ' גבוהה יותר הצפיפות נמוכה יותר.
עמנואל - הסבר פשוט, ברור וממצה. תודה.
אחד הקשיים של מבשלה בייתי הוא לייצר בצ'ים דומים
כלומר אותה בירה בדיוק בץ' אחרי בץ'
כמו שעמנועל ציין שינוי ביעילות על אותו מתכון נותן בירה אחרת
לכן צריך לשים לזה לב וכשמשנים משהו בציוד להיות מוכנים לבירה אחרת
דגן למשל שמשתף אותנו בבישוליו ניצל 66% בבישול הראשון ו-77% אאז"נ בשני
והוא עוד ישתפר אולי בניצול
אבל יכול להיות, שוב כמו שעמנואל אמר - הגרעינים זולים, שמטרת המבשלה היאלהגיע לאחוז נצילות בר שחזור
או בקיצור אם תרצו
עוד יתרון לבישול ברכז (וזאת בהנחה שמשתמשים באותו רכז)
עמנואל,
את הנוסחה הזו אני מכיר, אבל מכיוון שאני (כנראה כולם בארצינו) מבשלים ע"פ מתכונים בליטרים וקילוגרמים, חישובים של גלונים ופאונדים לא כ"כ נוחים.
אין נוסחאות מטריות לסיפור הזה?
מה הבעיה לחשב מקדם המרה?
פאונד = 0.45 ק"ג
גלון = 4.55 ליטר
או בפשטות לחשב לפי ההסבר שלי את הנקודות התאורטיות בק"ג וליטר ואת התוצאה לכפול ב 10
אח"כ לבצע את החלוקה של הנקודות שנמדדו בנקודות התאורטיות.
חיפשתי ומצאתי
יש (כמובן) נוסחה שלוקחת בחשבון את המשקל ולא את ה points per pound and gallon (pppg)
את ההסבר והחישובים ניתן למצוא כאן:
אני משתמש בתוכנת Beer Smith אותה הורדתי מהאינטרנט.
הגרסה בה אני משתמש היא 1.3 ויש בה הכל !!!
היא יודעת לעשות המרות של מידות ,לחשב יעילות , להגדיל או להקטין מתכון לפי נפח הבישול הרצוי , לחשב רמת אלכוהול ,צבע, מרירות ,
להתאים את סוג הבירה למדדים הרשמיים, חישובי מאש,קרבונציה ועוד ועוד.
ממליץ בחום !!!
ארז.
גם אני משתמש בתוכנה זאת , אכן תוכנה מ צויינת. בקטע של חישוב אפישנסי לא הצלחתי להתחבר לראש שלה.