חברים יקרים, אנא דווחו איך היה?
פסטיבל הבירה בירושלים
שישי, 08/20/2010 - 16:56
שישי, 08/20/2010 - 18:22
#1
אני ביקרתי ביום השני של הפסטיבל (היום של פרננדו הקדוש) יחד עם דרור, נועם ושחר.
מחיר הכניסה יצא קצת יקר (30 ש"ח כניסה + 250 ש"ח אי ציות לתמרור עצור בכניסה למודיעין), אבל היה בהחלט שווה.
מבחינת הפסטיבל - הוא מוטה מאוד לכיוון המבשלות הגדולות והמסחריות. מבשלות הבוטיק נדחקו לפינה והציבור הגיע אליהם אחרי שהעמיסו עליו ליטרים של בירה מסחרית (שמוגשת במיכלים גדולים בצורת בקבוק בירה ירוק וענק מפלסטיק או לחילופין בכוסות פלסטיק רב פעמיות גדולות). בחלק גדול מהמקרים, כשהחוגגים הגיעו לאיזור מבשלות הבטיק הם כבר לא יכולו יותר להכניס כלום. היה אוכל שאפשר לאכול ליד הבירה ומי שהספיק להצטייד מוקדם מספיק אפילו לא נאלץ לעמוד בתור.
האוכלוסיה בפסטיבל מאוד מעניינת. מן הסתם הרבה מאוד דתיים (בדרגות שונות) ואחוז גבוה מאוד של דוברי אנגלית. גם החבר'ה הירושלמים הצעירים שונים מחבריהם התלאביבים וזה בהחלט מרענן.
מבחינת הבירות - היה מגוון גדול ומפואר של בירות מיובאות וגם הישראליות נתנו פייט יפה. מבשלות הבוטיק הגדולות נגב, מבשלת הגולן ודנסינג קאמל ריכזו הרבה עניין ובסה"כ גם בקטנות (אביר האלה, מבשלת האלה, לאפינג בודהה, אסיף, סנט פרננדוס, רונן ובטח עוד ששכחתי) היה שמח מאוד. מבחינת הייצוג של חובבי ציון - לפרננדו היו שתי בירות שאהבתי מאוד - ה-IPA והאמריליו אייל. אם הייתי צריך לדרג, שתי הבירות היו ללא ספק ממוקמות גבוה מבין כלל הבירות שהוגשו בפסטיבל. אולי אפילו בשפיץ ממש. כל הכבוד פרננדו.
שחר ונועם גם הפגינו כישורים מרשימים בשיווק והגשת בירות במבשלת הוד קדושתו כששיחררו את פרננדו ואשתו לשוטט בפסטיבל ולהרגע מידי פעם. בכלל, בילינו הרבה בלאונג' של פרננדו והיה ממש כיף.
שישי, 08/20/2010 - 20:12
#2
דגן היקר,
תודה רבה על הסיקור, חסכת לי הרבה כתיבה והאמת היא שלא לגמרי התעוששתי מי החוויה.
אני מודה לך מאוד על הפירגון. זה באמת מרגש. אני מבטיח להוסיף עוד כמה מילים ותמונות והרבה הרבה תודות לחברים בפורום זה שכל כך הרשימו אותי. אבל קצת סבלנות עד מחר.
פרננדו
שישי, 08/20/2010 - 20:03
#3
הייתי רק לשעה וחצי בערך ביום השני לצערי....אך שתיתי לאפינג בודהה honey flower wit שהייתה מצויינת ובירה אסיף ברונטית שאי אפשר לתאר...אולי מעולה זה תיאור טוב?
שבת, 08/21/2010 - 10:34
#4
לצערי, לא יצא לי להיות בפסטיבל כלל בגלל איזה וירוס שנפל עליי (שלושה ימים כבר, ראבאק...) אבל אני חייב לציין, כי ממעט התמונות שפורסמו ברשת, האירוע נראה לי די דליל ולא מאורגן בעליל. "באסטות" לא אחידות שצרמו לי בעין לעומת שוק הבירות הביתיות שהיה מסודר, מיעוט של אנשים והתנפלות על המסחריות.
אני לא בטוח למה גבו 1000 ש"ח (!) מכל משתתף כשכל מה שקיבלו שם זה קצת מקום ונקודת חשמל? אולי אני טועה והיה עוד משהו מעבר לזה?
קיצר, 'צטער שלא הגעתי לפחות לתמיכה במיקרו והנאנו, דווקא ציפיתי לכך וקבעתי עם כמה חבר'ה.
שבת, 08/21/2010 - 12:41
#5
סיקור פסטיבל הבירה בירושלים מאת סיינט פרננדוס - פרק I - רישומים
שלום לכולם, הבטחות יש לקיים, והנה אני, מנסה לכתוב בקוניאפורמית ההכי רהוטה שלי לטובת החברים. האמת שכרגע חזרתי מטיול אופניים של שעתיים עם שני הילדים ביער בן שמן הלוהט. האנשים הנורמלים לא באו אז היינו לבד. אבל למזלי אני קדוש והאם הקדושה שומרת אותי מקורר ובריא.
אה כן, הפסטיבל...
הגעתי לפסטיבל ביום השני (יום חמישי) בשעה שלוש. הטמפרטורה הייתה 41 מעלות בצל!!! פשוט בלתי נתפס! לרגע השתכנעתי שהאל של היהודים שונא בירה כי אחרת אני לא יכול להסביר איך הוא תוקע לנו את החמסינים ההכי מטורפים כל פעם שיש לנו פסטיבל!
בכל אופן, סיבת ההגעה המוקדמת הייתה שקובי, הערס שמכר לנו קרח, עשה לנו אגואנטות מטורפות כדי שנגיע לפני שהוא מגיע תחת האיום שאם לא נהיה שם הוא זורק את הקרח ועוזב. קובי הגיעה בסוף ב6 בערב ואני השתגעתי כדי להגיע ב3 סתם. מסקנה: בעידן ההתחממות הגלובלית. הערס שמכין קרח הוא השליט העליון!!
המקום וההפקה היו אכן עלובים מאוד. לא הושקע כלום על ידי ההפקה פרט לבמה בשביל ההופעה. המתחם מאוד מוזנח והפוטנציאל שלו מבוזבז בצורה כמעט הייתי אומר פושעת. את הדוכנים שלנו שמו מאוד בסוף כך שאולי 10 עד 20 אחוז מאנשים הגיעו אלינו.
צריכים לזכור שלעומת זאת הייתה כמות של מאבטחים ושוטרים לא נתפסת - מינימום 70 הייתי אומר ואין ספק שזה גם עולה כסף (בהשמך לתגוגה של גל). לגבי המחיר, הייתי אומר שבחישוב בדיעבד לא היה כל כך כלכלי. אין לי ספק שכולם הרוויחו בסופו של דבר וגם נהנו אבל הייתה טיפת אווירה של פיספוס.
היחס של ההפקה היה מאוד קריר אם בכלל.
פרננדוס
שבת, 08/21/2010 - 12:55
#6
סיקור פסטיבל הבירה בירושלים מאת סיינט פרננדוס - פרק II - מהלך העניינים
הקהל היה מגוון וכלל הרבה צעירים מאמריקה, אנשים דתיים מבוגרים, כמה צעירים דתיים, הרבה מאוד בני-טיפש עשרה וכמה ערסים ירושלמים מהאלה שיש להם כבוד ונותנים כבוד. אה כן, היה 2 או 3 טמבלים שהתאפקתי מאוד מלא לצלוב אותם! בגבוד קהל חביב מאוד אבל לא אידאלי כמו הקהל של שוק הבירה.
רוב הבני טיפש-עשרה הגיעו אלינו די שתיים עם הבקבוקים המטופשים של קרלסברג 1 ליטר העשוים מפלסטיק. משפט הפתיחה בשבילם היה: "הי בחורציק, אני רואה שקיבלתי כבר את הסובניר שלך, בא לך לשתות בירה אמיתית עכשיו?", התשובה המנומנת הייתה בדרך כלל: "את המה קיבלתי?"
בסך הכל מכרתי לא רע (כ90 בקבוקים) אבל הייתי מרגיש יותר טוב אם זה היה 120-150. לשמחתי האנשים ששתו את הבירות שלי מאוד התלהבו ונתנו שבחים. הרציניים שביניהם לקחו בקבוקים הביתה והשאירי לי את כתובת המייל שלהם כדי לשמור על קשר. היו כאלה שרצו לארגן ביקורים אצלי במבשלה (אני תמיד אמרתי שהבובות של הבת שלי הם נושא לביקור).
החברה ההכי טובים היו הצעירים האמריקאים. הם הבינו מיד מה זה בירה טובה, קנו בלי לבלבל את הוח וידעו לפרגן ולהביא חברים. כשהם היו מגיעים המשפטים שהייתי שומע הם: "Two IPAs please" ואחר-כך "excellent beer". זה היה תענוג.
הצעירים המקומיים, לא הפסיקו לבלבל את המוח, כל הזמן ביקשו טעימות ואם לא קיבלו פשוט הלכו. היו כאלה שכן קיבלו והלכו אפילו לפני שטעמו כדי לבקש טעימה נוספת אצל מישהו אחר.
הערסים הירושלמים היו מגניבים, קצת קמצנים, אבל חברה לעניין.
בסופו של דבר למדתי המון מהחוויה הזאת ויש לי המון תובנות ורעיונות לגבי הפעמיים הבאות.
פרננדו
שבת, 08/21/2010 - 13:19
#7
סיקור פסטיבל הבירה בירושלים מאת סיינט פרננדוס - פרק III - חובבי ציון
עלי להודות שבימים ושבועות האחרונים היו לי לא מעט הירהורים לגבי המועדון אבל הפסטיבל נתנה הזדמנות להיזכר מהדברים הטובים ומהחברה הטובים שיש לנו במועדון.
נתחיל אם חובב ציון צעיר וחמוד שלא מרבה לכתוב אבל כן מרבה לבצע: דרור. הוא בעצם הציע לי להצטרף אליו להרפתקאה הלוהטת של פסטיבל ירושלים. הוא תמך בי לאורך כל הדרך (כוסות, חולצות, הסברים, תשתית וכולה). היה מרגש לקבל את השיחות שלו במשך הימים האחרונים כשהוא שואל אותי אם אני צריך עוד משהו -או- מה אני עוד יכול לעשות. דרור, אתה פשוט ענק.
תודות מיוחדות לנועם, משת"פ קרוב שאני תמיד יודע שהוא יהיה שם בשבילי מוכן להושתת יד.
תודה ענקית לדגן ולשחר שבאו לתמוך, לעזור, לעשות כיף.
בשלב מסויים 4 המוסקיטרים הגיעו לדוכן והתחילו לנהל את העניינים. אני הסתכלתי עליהם עם תחושה עצומה של כיף. זה היה פשוט התגלמות של חזון חובבי ציון (לפי הנבואה שלי). ברגעים האלו עלי להודות שהעובי של הקהל מול הדוכן הכפיל את עצמו ביחס של 4 בנות לבן.
הנה כמה תמונות:
פרננדו
שבת, 08/21/2010 - 13:29
#8
סיקור פסטיבל הבירה בירושלים מאת סיינט פרננדוס - פרק IV - תובנות וחומר נלמד
* דוכן - עדיף לארגן דוכן טיפה יותר מקצועי הניתן לחיבור ופירוק קל. עדיף שהדוכן יהיה רחב מספקי כדי לאפשר ליותר אנשים לגשת (1.80 זה גודל המתאים לכל מכונית). עדיף דוכן בציפוי אלומיניום או נירוסטה.
* שלט - הוא חשוב. אם אפשר אז שלט מואר.
* קישוטים - כמה שיותר - אורות, בקבוקים תלויים, תחתיות
* קהל - צריכים למשוך את הקהל אלינו. אולי לארגן פליירים משותפים לבירות הבוטיק
* טעימות - כן או לא - אין תובנות
* אירגון, אירגון ואירגון. מההתחלה עד לשטיפת כל בקבוק וסידורו בקופסת הבירות.
מקווה שזה עוזר.
סוף הדיווח מאת סיננט פרננדוס
פרננדו
שבת, 08/21/2010 - 14:08
#9
ראשית, אני שוב מתנצל שלא הגעתי למרות התכנונים והכוונות הטובות.
שנית, טוב שיש לך תובנות לגבי השתתפויות הבאות. המעט שאני למדתי מההשתתפות שלי בפסטיבל עלום וקטן במושב, נתן לי פרספקטיבה טובה לגבי איך להמשיך.
אגב, לגבי דוכן, אני חושב ששני שולחנות מתקפלים בסגנון הזה או ההוא יכולים לעשות עבודה נאה.
שילוט הוא סופר חשוב, אך גם חלוקת פלאיירים ויצירת עניין. האישה, שלקחה יוזמה וחילקה "הזמנות לטעימות בירה" הטיסה לנו את מספר הביקורים במתחמון שסגרו לטובתינו.
בקבוקים ריקים עברו אצלי שטיפה ראשונית מהירה במשטף הייעודי, רק כדי לא לשכוח אותם אח"כ ולהלחם עם תחתיות מלוכלכות. לקחתי גם עץ ייבוש שבסוף לא השתמשתי בו אלא שמתי את הבקבוקים ישירות בארגז ריק כשהם הפוכים.
הפסטיבל במושב היה הצלחה מבחינתי, גם מכירות יפות של טעימות (מכרנו טעיומת 100 מ"ל ב 5 ש"ח עם קופונים כמו בשוק הבירות), גם רכישות יפות של בקבוקים. שניים שרכשו והבקבוק נפל להם בדרך, זכו בבקבוק חדש ללא תשלום :). הרווח היה נחמד אולם הוא כיסה מייד חוב שלי לאישה P:
קיצר פרננדו, מקווה להבא להיות כתף אל כתף והכי חשוב זה, שקיבלת "און-ליין" תגובות מקהל שאינו משוחד וזה הכי חשוב והכי כייפי, תודה שזה חימם לך את הלב...
שבת, 08/21/2010 - 15:04
#10
מחמם את הלב
שבת, 08/21/2010 - 15:42
#11
וואי אני רואה שהפסדתי...המרחק והעובדה שאני במעברי דירה מנעה ממני לבוא. הייתי לעומת זאת ביום חמישי במסעדת דיקסי, למי שגר באיזור המרכז ממליץ ללכת יש שם כמה בירות נדירות כולל 2 גרסאות נדירות של ויינשטפן (את אחת הגרסאות הבאתי בבקבוק מהמבשלה עצמה בה היינו השבוע...בקרוב טעימות)