התסיסה באייל היא עילית ובלאגר תחתית - את זה כולם יודעים.
במהלך התסיסה אנחנו לא מערבבים את התירוש/בירה לעתיד.
איך השמרים צורכים את הסוכרים שבמרכז הפרמנטר?
שנה טובה,
אמיר
שמרים - ניצול הסוכרים בצלילה
רביעי, 09/08/2010 - 08:52
רביעי, 09/08/2010 - 09:43
#1
השאלה שלך אופיינית למי שלא ראה מימיו תסיסה. אספר לך, אתה לא תאמין אבל בזמן תסיסה מתרחשת במיכל התסיסה תופעה מדהימה. קיימת זרימה תמידית של התירוש מלמטה, לאורך דפנות המיכל למעלה. אם תתסיס בדמיז'ן זכוכית תראה את זה. בעיני זאת תופעה מדהימה. יש גם סירטונים ביו-טיוב המדגימים את זה. זאת דוגמא אחת.
אגב, זאת הסיבה שצורתם של מיכלי התסיסה חשובה מאוד ואף משפיעה על טעמי הבירה.
תעריך את התשובה הזאת, יש בעמק הסיליקון בשלנים שלא היית זוכה מהם לתשובה כזאת.
רביעי, 09/08/2010 - 10:09
#2
בתור אחד שלא ראה מימיו תסיסה בדמיגאן - כשמכניסים לאגר הזרימה הפוכה?
רביעי, 09/08/2010 - 12:07
#3
בלאגר אני מניח שמנגנון התנועה הוא חום וקור. התסיסה יוצרת חום (בודאי בשלב האירובי), התירוש החם עולה למעלה ותירוש קר יורד למטה.
אני לא מבין מהו מנגנון התנועה באייל, מאחר והתסיסה היא עילית - מה גורם לתנועה כלפי מטה (חוץ משמרים מתים)?
רביעי, 09/08/2010 - 12:52
#4
אני חושב שאפילו בצורה פשוטה יותר, מי שראה תסיסה יודע שהבעבוע מספיק בשביל לערבב את התירוש בצורה די אינטנסיבית.
ובנוגע לתסיסה עלית תסיסה תחתית-השמרים לא "מפחדים מהמרכז" אלא נמצאים בעיקרם למעלה או למטה (תלוי בסוג השמרים) ועולים או יורדים כמעט לגמרי בסוף התסיסה.
רביעי, 09/08/2010 - 15:55
#5
גם תסיסה עילית וגם תסיסה תחתית מתרחשות בכל רחבי המיכל ולא כפי שעשוי להשתמע - בקרקעית או על פני הנוזל. למרבה הצער, תאי השמרים עצמם לא יודעים לשחות. הם משתמשים בשני כוחות שפועלים עליהם - אחד שגורם להם לרדת למטה ואחד שגורם להם לעלות למעלה וכך הם מגיעים לכל מולקולת סוכר בתירוש.
הכוח הראשון נקרא גרביטציה - אבל את זה כולם יודעים וזה ממש לא מעניין. אבל השני מגניב הרבה יותר - השמרים עולים למעלה באמצעות "טרמפ" שהם תופסים במעלה הבירה על בועות ה-CO2 (שהם עצמם ייצרו רגע קודם).
שנה טובה ומתוקה - גם לשמרים וגם לנו.
רביעי, 09/08/2010 - 20:55
#6
אמיר,
תתעלם מהשטויות למעלה. אצלי השמרים משתמשים בקשית כדי לשתות סוכרים שמתחת. שמרי הלאגר משתמשים בשנורקלים... החברה האלה הרבה יותר חכמים מאשר נראים ואם מה שדגן כתב היה אמיתי אז היית רואה שמרים עם בלון פורח עפים לך דרך הסיפון!!!
פרננדו
רביעי, 09/08/2010 - 22:35
#7
פרננדו יקירי - כמו שאתה מכיר אותי, על דברים רציניים אני לא מתלוצץ ושמרים הם דבר רציני. אם היה ספק - אדגיש שכל מה שכתבתי נסמך על כתובים ועל הרצאות ששמעתי בנושא.
אז למה הם לא ממריאים עם בלון פורח דרך ה-airlock? הם נפרדים מה-CO2 ממש על פני הנוזל. ה-CO2 ממשיך לעבר הנשם והשמרים חוזרים לסביבה התומכת והמלטפת של התירוש (ויוצרים את ה"כתר" היפה על דפנות המיכל)
רביעי, 09/08/2010 - 23:50
#8
דגן,
אוף, איזה מזל שאנחנו מוסיפים "פני נוזל" למתכון, אחרת כל השמרים היו עפים לנו ולא היינו מקבלים את הכתר שאנחנו כל כך אוהבים ללקק בסוף התסיסה!!
התיאור שלך של סביבת התירוש (המבוסס על כתובים רבים) הוא מרגש, חושני, אירוטי! אתה עם דיברך הפיאוטיים הופך את כל תהליך התסיסה ל SPA אחד של כולם על כולם. בא לי לטבול באמבטיה של תירוש ממש עכשיו!!!
שנה טובה ידידי,
פרננדו
חמישי, 09/09/2010 - 08:34
#9
בלמ"צ
חמישי, 09/09/2010 - 08:08
#10
תודה רבה חברים,
אחרי ההסברים המלומדים (והרציניים) המשכתי לקרוא והגעתי לתובנות הבאות:
אכן תופעת התסיסה מדהימה , תודה איזי.
Top Fermenting ; Bottom fermenting - זו הטעיית הציבור של הדני Emil Christian Hansen (בכל זאת עבר הרבה זמן מאז סוף המאה ה- 19)
בפועל, כמו שדגן כתב, התסיסה בשני המקרים תמיד מתרחשת בכל המיכל ולא מתרכזת למעלה או למטה.
שמרי ALE הם בעלי משטח פנים הידרופובי ולכן הם יכולים להיקשר לבועות ה- CO2 ולרחף למעלה (שוב תודה לדגן על התאור), תוך יצירת כתר/קצף.
שמרי ה- LAGER לא נקשרים לבועות ולכן הם לא יוצרים את הקצף בתירוש.
התנועה למטה (של שני סוגי השמרים) היא של שמרים שסיימו את עבודתם והולכים בצורה מקובצת למנוחת עולמים על קרקעית המיכל.
הצורה הקונית של מיכלי התסיסה (לא שלי כמובן) נועדה בעיקר כדי לאפשר סילוק יעיל של ה- TRUB
אמיר