להלן ההסבר שקיבלתי מבנצי, חברי למבשלה:
לוקחים בקבוק חצי ליטר ירוק
ואת 2 המכשירים האלו:
ואז עושים את זה
ו את זה
ואת זה
ואת זה
ומקבלים כוס 1/3 תוצרת ביית לשתיית בירה ביתית
להלן ההסבר שקיבלתי מבנצי, חברי למבשלה:
לוקחים בקבוק חצי ליטר ירוק
ואת 2 המכשירים האלו:
ואז עושים את זה
ו את זה
ואת זה
ואת זה
ומקבלים כוס 1/3 תוצרת ביית לשתיית בירה ביתית
מדהים!!!!!!!
אין סיכוי שאני מצליח לשחזר את ההצלחה הזאת!
תן הסברים, איך עושים את זה?
המכשיר הראשון הוא סכין לחיתוך זכוכית המורכב על מין מחוגה המתחברת לקצה הבקבוק.
עם המכשיר השני דופקים בזהירות את קו החיתוך מבפנים. ואז הבקבוק נחצה בקו החיתוך.
משייפים את הקצוות והכוס מוכנה
מדהים. כבר יש לי בראש כמה פרוייקטים על בסיס הדבר הזה...
הציוד המשוכלל הזה שלך פנוי להשכרה?
יש מצב, דבר איתי
כל הכבוד!
לפי דעתי עדיף עם בקבוקים שקופים, קשה לי לשתות בירה מכוס אטומה, ומחרס, לא בטוח למה..
יפה!
רעיון מגניב ביותר!
לשמחתי, אחת השכנות והחברות שלנו הקהילה, זו ליזבט ביגר, אומנית זכוכית (שווה לעשות חיפוש בגוגל'ה ואפילו לבקר בסדנא המגניבה שלה). יש לה רעיונות אחרים לשימוש בבקבוקים, בעיקר הירוקים.
זו למשל, חנוכיה שהוצגה בבית הנשיא:
ומקרוב:
יש לה גם מעין מגש, או תחתית לסירים שעשוייה כולה מראשי בקבוקים וחוטי תיל. הכול, אגב, ממיחזור, שום דבר לא נרכש.
ליז היא אומנית בחסד,
תמסור לה דרישת שלום וגם לאייל שיחזור מהודו.
אמסור גם אמסור. לאייל אני מחכה בכליון עיניים, הלתת המשומש עובר לקומפוסטר שלו ומכיוון שנתן לעצמו מתנת יומולדת בחו"ל, אני תקוע עם כמות :)
לכשתזדמן לביקור אצלם, תביא דוגמיות ונעשה בארטר.
גל,
אולי תפתח שירשור על הקומפוסטר ועל התהליך לשימוש הלתת. חלק מאיתנו סתם שורקים את הלתת על הדשא/צמחים והיינו רוצים לדעת האם יש דרך נכונה יותר.
תודה,
פרננדו
מצטרף לבקשה.
תעזבו את העיר ותעברו לקיבוץ או למושב.
הפרות העיזים והתרנגולות מתות על זה.
הכלבים מלקקים את השמרים ואין להם קרציות.
אבל אם אתם בעניין של קומפוסטר אז תעשו כך (בהנחה שיש לכם קומפוסטר פעיל):
אחרי שאתם שופכים את הגרעינים לקומפוסטר תקפידו לכסות את הגרעינים בעשב / דשא גזום.
לאחר יומיים כשהעשב קצת התייבש השקו את העניין בקצת מים ואז הגרעינים נשארים לחים מתחת לשכבת העשב.
אסור שהגרעינים ייתיבשו כי אז לא מתבצע בהם התהליך והם הופכים לשכבה מוצקה שתוקעת את הקומפוסטר.
בהצלחה.
בנוסף לריפטין בארץ אין שום בעיה לעשות קומפוסט. מזג האוויר החם יחסית מאפשר לעשות קומפוסט כל השנה. אומר מראש – קומפוסט עם הרבה לתת יוצר לפעמים ריח שיכול להביא את מחלקת החקירות לבדוק את הממצאים! הכנה - בוחרים מקום שאינו מתחת לחלון ושקל להגיע אליו מהמבשלה ומהמטבח. תוחמים את המקום כך שיהיה בנפח של כ-200 ליטר. יש להקפיד שלמכרסמים לא יהיה קל להגיע לקומפוסט (הם מקור לנחשים). המקום צריך להיות בצל ומאוורר. חבית כחולה משומשת שקודחים בה חורים היא פתרון ממש טוב. כשרוצים לערבב את הקומפוסט, פשוט סוגרים את המכסה ומגלגלים. אפשר גם סתם לשים כמה בלוקים/קרשים ולכסות בבד ישן/שטיח ישן/שק יוטה. על מנת לאפשר את תהליך הקומפוסטיזציה, הקומפוסט צריך להיות בלחות של סמרטוט/ספוג סחוט. אם זכור לכם הסמרטוט במטבח שאחרי יום מסריח, זה בדיוק מה שעושה הקומפוסט. החיידקים שמפרקים את הקומפוסט צריכים לחות ואוויר. חוסר אוויר/עודף מים גורם לריח, חוסר לחות גורם לקומפוסטר לא לעבוד. מה מותר לשים בקומפוסט - מותר כל דבר שמקורו אינו בבני אדם, או בבשר, שאינו שמנוני וגם לא עשבים שעשויים לשרוד את תהליך הקומפוסט ולהוות מטרד לאחר מכן. את הלתת, רצוי לקמפסט עם תוספת של חומר ירוק (שאריות ירקות מהבית, דשא, ועלים); וזאת על מנת לאזן את רמת החנקן. טיפול – לרובנו כל מה שנעשה הוא לזרוק את שאריות המטבח והלתת לערימה. לאלו הנמרצים יותר, מומלץ מאד לערבב את הקומפוסט בחבית/ערימה מדי פעם. במקרה שלנו לא צריך להוסיף רטיבות כי הלתת מכיל מספיק נוזלים; לפעמים אפילו קצת יותר מדי. ככלל, ריח הקומפוסט אמור להיות של אדמה. במקרה שהקומפוסט מפיץ ריח שאינו רצוי (או בקיצור מסריח) כמעט תמיד הסיבה תהיה עודף לחות ופחות מדי אוורור. הפיתרון הוא לקחת קלשון, לערבב את הערימה ואם אפשר, להוסיף חומר יבש. גם אחרי שנה שלימה החבית/ערימה לא תתמלא; הקומפוסט כל הזמן נאכל וזה ממש חבית ללא תחתית. אחרי כשנה מומלץ להתחיל ערימה חדשה ואחרי שלא משתמשים בערימה כחודש או יותר אפשר להתחיל לפזר את הקומפוסט בגינה. בהצלחה.
היי פרננדו!
אני אישית לא מקמפסט, למרות שיש כוונה (אבל כוונות יש רבות :)) את הלתת אני מעביר לשני חבר'ה במושב, אחד בעל פינת חי קטנה והשני, מי שמקמפסט הוא אייל ביגר (לא כתבה הכי מעודכנת, אבל הרעיון הכללי די ברור), שהוא מעין חלוץ בתחום המיחזור והאנרגיה הירוקה, אתה בטח מכיר את האירוע שיש פעם בשנה בת"א, יום כדור הארץ, שבו מספקים חלק מהחשמל להופעות ע"י מכונת דיווש, אז ביגר אחראי לעניין כמו גם לייצור ביו-דיזל ועוד ועוד. אני אשמח לשאול אותו על כל התהליך לכשיחזור לארץ, אני בטוח שהוא ישמח לחלוק. כמו כן, דני כיסה את העניין בצורה יפה.
איזה יופי