שלום,
ביום שישי האחרון, אביב ואני התארחנו אצל מבשלת פיסטה שברמת גן. הביקור הוא המשך לסדרה של ביקורי אצל החברים הרבים במועדון זה. הביקור היה מוצלח מאוד ויואב ויעל פינקו "אותנו" עם מבחר כריכים, עוגיות, והרבה בירה.
לקראת סוף הביקור יואב נתן לי צינצנת עם שמרי פאולנר שנקצרו במקור על ידי ריפטין. באותו רגע יואב אמר לי שמדובר מקצירה חוזרת שהוא עשה לאחר תסיסה והוא לא היה בטוח עם אני החמישי או הרביעי.
פתאם נפלה עלי מועקה! השמרים היו עם יואב! עם שחר! עם שני הדובים שבטח סובבו אותם שוב ושוב ביחד (במיוחד דגן שהוא סוג של פדו-שמר)!,ללא שום ספק גם אי.זי עשה סיבוב עליהם כי הוא חש וצד כל שמר תם שמגיעה לאיזור המרכז מהכפר!!!
אם לוקחים בחשבון שכל אחד מהאדונים האלו מתעסקים עם כמה שמרים במקביל, ושכל השמרים הללו באו משימושים אחרים אז ברור שהמצב בלגן ואפילו מסוכן!! לרגע שקלתי לקפוץ לסופר פארם ולהכניס את השמרים לבירה בתוך קונדום!!! אפילו חשבתי שאם אמצע כאלה בטעם אבטיח אז אוכל לשחזר את הבירת אבטיח המפורסמת של שחר!!!
אבל לעיניינינו:
* אם ידוע לנו שכל מבשלה מקצועית משתמשת בשמרים בין 5 ל 10 פעמים ואחרי שאנחנו קוצרים אותם אז משתמשים בהם עוד 5-6 פעמים נוספות, איך אנחנו יכולים לדעת שלא מגדלים סתם צבי נינג'ה מקרוסקופיים? האם לא צריכים להגביל את מספר הדורות בתהליך שכזה כדי לא לקחת סיכון יתר?
סיינט
