אתמול ניקיתי חבית 30 אחרי בקבוק
ושמתי לב לשני פסים בתוך החבית
מיקומם רומז אולי על סימון נפח 10 ועשרים ליטר - מישהו מכיר? או מדד?
אתמול ניקיתי חבית 30 אחרי בקבוק
ושמתי לב לשני פסים בתוך החבית
מיקומם רומז אולי על סימון נפח 10 ועשרים ליטר - מישהו מכיר? או מדד?
יש באתר מחשבון לחישוב נפח לפי גובה:
http://zion.e-snif.com/content/%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%A0%D7%A4%D7%97-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9
אתה יכטול לקחת מטר ולמדוד את קוטר החבית ואת הגובה של הסימונים ותוכל לחשב אם הסימונים אכן נותנים לך 10 ו 20 ליטר
אם לא, תוכל לסמן לבד את הגובה.
בהצלחה
עודד, זה לא פשוט כי חבית פחמס אינה בעלת דופן ישרה אלא "חביתית". ז"א שאי אפשר לחשב נפח ע" קוטר וגובה.
שחר, זה נכון "בערך". קו ראשון 10L קו שני 20L. אבל לא מדדתי באופן מדוייק במיוחד.
סתם רעיון:
למה שלא תיקח כלי שאתה יודע את ניפחו בוודאות, תמלא במים, תשפוך לחבית, תראה לאן הגעת ותחזור על הפעולה שוב ושוב עד שתמלא את החבית? כך תוכל לסמן לך כל נפח שתרצה...
יש לי רעיון אפילו מוצלח יותר מזה של גל'ס, שים את החבית על המשקל, כל ק"ג נוסף למשקל הוא ליטר מים.
התהליך ברור,
אבל איך מסמנים על החבית את הנפחים? הבעיה היא שהחבית אטומה, קשה מאד לראות מבחוץ את גובה הנוזל בפנים. אולי רק באור יום מלא.
נועם,
לדעתי אחרי שמדדת את הנפח לפי אחת מהשיטות לעיל, סמן בעדינות עם סכין יפנית חריץ בגובה המתאים ולאחר שתסמן את כלל הנפחים הרצויים
הכי פשוט לדעתי לעשות סימון מבפנים עם מָלחם חשמלי. אפילו תוכל לכתוב בעזרת זה מס' ליד כל נפח. אם לא תשיג מלחם גם חריצה עם סכין תעבוד או
שאפשר לעשות את זה בדרך הקשה יותר ולחמם שיפוד מתכת ועם זה לחרוץ.
ממש ממש לא!
לא רעיון טוב לחרוץ בכל אמצעי בתוך החבית. זה ממש "קלאב הוטל לוטראקי יוון" לבקטריות. הם יתישבו שם ולא תצליח לנקות את זה בחיים.
הרעיון הכי אלגנטי הוא באמת לשקול את החבית בכל פעם. ז"א להניח את החבית על משקל, לנטרל את משקל החבית עצמה ולהניח שכל ק"ג זה ליטר תירוש.
---האם ליטר תירוש שוקל כמו ליטר מים?
זה לא ביחס ישר לגרביטי?
למשל:
ליטר מים בגרביטי 1 == קילו
ליטר תירוש בגרביטי 1.1 == 1100 גרם
זו בדיוק המשמעות של הגרביטי
אני בספק.
אם תרצה מספיק תצליח גם תצליח. לפעמים תרצה יותר, לפעמים פחות. בכל מקרה החבית עוברת חיטוי ככה שאין סיבה שיהיו שם בקטריות למיניהן וכל כמה
באטצ'ים תנקה קצת יותר יסודי.
בכל מקרה ה"חריצים" אם לא הייתי ברור מקודם שטחיים מאוד. מספיק מעט בשביל שזה יבלוט וכמובן שהגודל הוא גם קטן רק לכדי סימון. זה יכול להיות גם נקודות לצורך העניין.
לדעתי זה יותר נוח מאשר לשקול כל פעם מחדש.
לגביי שאלתך- תצטרך בכל מקרה לוודא ע"י ניסוי כי שניסחו את הכלל קבעו כי 1Kg מים שווים ל1000 סמ"ק (1L) רק אם המים מזוקקים וב-4 מעלות צלזיוס.
חום/קור/ריכוז מלחים/מומסים וכו' משפיעים על הנפח אבל ביום יום אנחנו מסתפקים בזה ש-1 ליטר מים שווים ל1 ק"ג מכיוון בכמויות קטנות ההפרשים זניחים.
הכי פשוט? קח תירוש בטמפ' שלך במיכל התסיסה, מדוד נפח של ליטר 1 בכלי מדוד, שקול אותו במשקל אלקטרוני, חסר את נפח הכלי ולפי זה קבע את הנפח בשקילה הכללית.
נועם, השקילה תתורגם ישירות לנפח רק במים. בתירוש צריך לחלק את המשקל נטו לגרביטי למשל 34 ק"ג חלקי 1.058 יתן נפח של 32.1 ליטר.
אל תשכח מתירוש כבד ממים.
אני קדחתי חור כל 5 ליטר
גם אני!!!
ניסיתי אם החריצים אבל מכיוון שהכלי אטום והחריצים בצד השני של הנוזל הם לא ממש עזר לי.
מכאן בא הרעיון המגניב - קדחתי חור כל 10 ליטר. כשאני שופך את הבירה פנימה, אני יודע פחות היותר איפה אני לפי החור ההכי גבוה ממנו יוצא הבירה.
בנוסף לכך, עוד יתרון בשיטה הוא שבסוף תמיד נשמר נפח ביץ קבוע השווה לנפח המתאים לגובה החור הנמוך ביותר (בתנאי שלא מטעים את החבית בזווית).
השיטה עובדת ואני מאוד ממליץ עליה.
סיינט (מצפון ספרד)