בעיות בתהליך התסיסה.
למרות שאני שומר על טמפ' של כ- 20 מע"צ , מנער את המיכלים - אני לא מצליח להגיע ל - FG הרצוי : 1.010 !!
למי הפיתרונים ??
בעיות בתהליך התסיסה.
למרות שאני שומר על טמפ' של כ- 20 מע"צ , מנער את המיכלים - אני לא מצליח להגיע ל - FG הרצוי : 1.010 !!
למי הפיתרונים ??
בוא נתחיל בזה... מכמה התחלת? לכמה הגעת? איזה שמרים?
בו נתחיל מזה שניעור מיכל תסיסה הוא פרקטיקה רעה וכדאי מאוד למגיד שלא זאת הדרך לעורר שמרים. אני כותב את זה כי לאחרונה הרבה התייחסו ל"שיטה" זאת. שמרים לא צריכים ללכת לישון כל כך מוקדם וכדאי לברר למה הם כן. חשוב להקפיד על שימוש בשמרים יבשים שאוכסנו בתנאים מתאימים, חשוב לעשות הרטבה שלהם במים מחוטים וחמימים, חשוב לאורר את התירוש לפני שמגישים את השמרים לתירוש. חשוב שטמפרטורת התסיסה תהיה נכונה. ניעור מיכל תסיסה יכול להעשות רק בשלבים המאוד מוקדמים של התסיסה וגם זה מיותר אם עושים כפי שכתבתי. לכמה הגעת? ל- 1.011?
ה-FG, מושפע מפרמטרים רבים. חיות השמרים, טמפרטורת התסיסה, כמות החמצן בתירוש, % הסוכר התסיס (טמפרטורת המאש), סוג השמרים וה-atenuation שלהם. לכן - דבר ראשון צריך להבין אם ה-OG וה-FG הולמים את ה-attenuation של השמרים ואת % הסוכרים התסיסים בהתאם למאש שבוצע. יכול להיות שהציפיות ל-FG 1.010 לא היו ריאליות מראש ויכול להיות שה-FG שהתקבל הוא בהתאם לפרמטרים.
סוף סוף דגן מתייחס לבישול אול גריין כמובן מאליו, לא תמיד זה היה ככה. לדעתי הבחור מבשל מרכז ועל מאש עוד לא שמע.
מהנסיון שלי אפשר להניח לגבי שימוש ברכז + השריה של גרעיני ייחוד שיתנו תוצאה דומה לזו שתתקבל ב-AG בטמפרטורת מאש גבוהה יחסית (נגיד 67 מעלות), כך שאפשר לעשות את החשבון גם אם הבחור משתמש ברכז.
אגב - בנושא זה, יש לי תיאוריה ואשמח לשמוע את דעתכם... אני חושב שחלק מהסיבה לכך ש-% הסוכר הלא תסיס בבישול עם רכז הוא גבוה יחסית היא שה-steeping מבוצע ללא גרעיני בסיס ולכן בסביבה ללא אינזימים, כך שאין מי שיפרק את שרשראות הסוכר הארוכות הממוצות מגרעיני הייחוד והסוכרים שלהם נשארים לא תסיסים. זה לא מידע מבוסס אבל זה נשמע לי הגיוני. מישהו קרא חומר בנושא או יכול להתייחס?
דגן,
יתכן ועלית על כיוון מעניין. אם כי, למיטב זכרוני, גם בבישול מרכז ללא גרעינים בכלל קיבלתי בד"כ FG גבוה מהמצופה.
השאלה היא כמובן כמה כבר אפשר להפיק מגרעינים בסטיפינג? הרי בלתת קרמלי מראש אין הרבה פוטנציאל תסיס. אבל כן, אני מסכים שאם היו בסטיפינג גם חופן של גרעיני בסיס, התוצאה היית יותר פרמנטבילית.
אם אין אנזימים זה כולל גם אלפה וגם בטה אמילאז זאת אומרת שסוקר לא צריך להיות בכלל, חוץ מיזה מדובר כאן בקילו וחצי גג של גרעינים מיוחדים שכמו שנועם אומר גם ככה אין להם תרומה
הנעלם היחיד כאן - הרכז אצמו...
תקנו אותי אם טעיתי
אלון
כל סוגי הגרעינים שמתאימים ל-steeping הם גרעינים בהם כל העמילנים כבר הומרו לסוכרים פשוטים ולא נותר בהם עוד עמילן (למעשה כשיצרן לתת מציין אם גרענים מתאימים ל-steeping או מחייבים mash הוא מתכוון לציין אם יש או אין בהם עמילנים) כך שהסוכרים האלה בהחלט תורמים לגרביטי אבל אני לא יודע מה רמת ה"תסיסות" שלהם. אגב, קילו גרעינים יכול להוות כ-20% מסך ה-grain bill כך שמדובר בכמות לא מבוטלת כלל.
נועם - במחקר שעשית על סוגי הלתת השונים והפרמטרים שלהם (כשהכנת את הטבלאות המפורסמות), נתקלת בפרמטר של fermentability % בגרעינים ל-steeping?
הקריסטלים/קרמלים למיניהם מספקים סוכרים מורכבים (בלתי תסיסים). לכן תורמים לגוף ול- הד רטנשן (איך לעזאזל קוראים לזה בעברית). לגבי הגרעינים האחרים (BLACK, ROASTED) אני לא יודע.
ציפורי,
היית בגדול בסדר אבל מכיוון שביקשת שנתקן אותך אם טעית, הנה התיקונים (לפי הידע המצומצם שלי בקונאיפורמית)
סוקר --> סוכר
מיזה --> מי זה (או מזה - לא בטוח)
אצמו --> עצמו
סיינט
אודי,
בדרך כלל אין הרבה מה לעשות חוץ מלעלות את טמפרטורת התסיסה במקצת.
אבל קשה מאוד לענות על השאלה שלך כי לא נתת שום פרט (כגון סוג השמרים, טמפרטורת התסיסה. זמן, OG וכולה)
סיינט
באם נעשה מאש בטמפ גבוהה אזי יש סוכרים מורכבים שהשמרים אינם יכולים לפרק לאלכוהול ומכאן שהצפיפות הסופית תהיה גבוה
ותרבל % אלכוהול יותר נמוך
פעם הבאה תעשה מאש בטמפ 67 מעלות ותקבל בירה עם פחות גוף וצפיפות סופית נמוכה