רק מילה אחת בתוכן (יותר נכון... שם אחד קדוש)
אם עוד היה לי ספק אז אני משתכנע יותר ויותר שהדבר הזה לא יעשה בירה.
את מדידת הטמפ' תעשה ביקודת חזרת התירוש לסיר. אין מקום טוב יותר במונחים של בקרת טמפ'. נכון שההגיון של מבשל הדיוט אומר, אני מבקר את הטמפ' בתוך הסיר לכן המדידה צריכה להיות בתוך הסיר. אך לא זה המצב. אם תמדוד ביציאה מהסיר או בתוך ה סיר תמיד יהיה לך אובר שוט. ולרדת בטמפ' הרבה יותר קשה מאשר לעלות.
כל העצות שלי הן ב"מסביב" יש פה בעיית קונספט חמורה. בין היתר יש דיספרופורציה בין נפח הסיר לנפח מלכודת הגרעינים.
אני מבין שזה סיר של 30-40 ליטר? זה בישול בנפח אחד? מוסיפים מים למיכל התסיסה? קח בחשבון שבסופו של דבר תצטרך להוסיף גוף חימום לסיר. זה לא יעבוד על גז. ואז, איזה בלאגן יהיה עם המאש, בכל מקום טמפ' אחרת.
פרננדו...
אני מצטער אם כבר אמרו את זה...
בקשר למיקום של הבקר טמפרטורה...
אם אני מבין נכון אתה ממקם אותו בלמעלה דרך המכסה??
כדאילדעתי למקם אותו נמוך איפה שתמיד יהיה לך נוזל...
גם אם זה אומר עוד קדיחה בסיר...
:) דן
חזרת מהפיליפינים והבאת איתך מלאי חדש של נקודות.......?
משהו בסגנון!
אני יודע שאמרתי שאני אפסיק אבל זה קשה...
פרננדו, אני לא כל כך מבין מה אלו הסגולים/אדומים שהוספת. אם אלו ברזים, מיותר לגמרי.
בעיה נוספת שאני שם לב אליה עכשיו, הימצאותו של הצ'ילר בחלל סגור ללא איוורור תפגע משמעותית ביעילות הקירור. כך גם המשאבה זקוקה לאיורור. שני אלו פולטים חום רב בעבודתם. אמשאבה פולטת חום במשך כל זמן עבודתה וצריכה קרור.
אתה צריך רק ברז בכניסת מי הברז לצ'ילר. שאר הברזים מיותרים. אני מבין שאלה כניראה לא ברזים. תוסיף רק ברז לצ'ילר.
OK
איך מבקרים את החום לסיר?
היות ופרננדו החליט לשתוק בשירשור זה אולי מישהו יכול לנסות ולהסביר לי מה משטר הזרימה של התירוש במערכת? אני מבין שיוצא התחתית הסיר ונכנס למעלה. אין אילוץ לזרימה דווקא דרך הגרעינים. אני מבין נכון??
חס וחלילה! SSR פולט חום. בתוך קופסא ככ קטנה אורך החיים שלו יהיה קצרצר.
מה הבקר מפעיל? איזה זרםך? צריך בכלל SSR?
סיינט, איך אתה מדליק/מכבה אש? משתמש בפיילוט? אתה סגור על הטכנולוגיה? בדקת עלויות?
עכשיו הכל ברור. בקרת טמפ' מאש עם כף חשמלית ובישול בגז.
פרננדו, זה לא יעבוד! אין סיכוי אפילו לא קלוש שתקבל בסיר טמפרטורת מאש אחידה ומבוקרת. חבל על הזמן שלך.
לך על פתרון של RIMS , זה לא יעבוד ככה.
אני מבשל בירה בגשם וההוא יושב בבית החם ומצייר ציורים במחשב...
מממ פספסתי את החור הקטן , הוא קצת מדאיג אותי.
דבר ראשון הניקוז יהיה איטי להחריד ואולי יסתם, מצד שני החור עלול למנוע סירקולציה במעלה הגרעינים, מדובר על לחץ לא קטן.
מה דעתך לוותר על החור ובסוף המאש להפוך את הקופסא כדי לנקז דרך הרשת העליונה?
אהה...מעניין.
לא לשכוח לקחת בחשבון ספיגת מים בגרעינים = הגדלת נפח הגריסט.
לא כדאי לבנות את התיבה מנחושת? עיבוד קל, אפשרות גמישה בביצוע הלחמות ושינויים. אני מניח שלוח נחושת בעובי 1.5 ממ לא יקר ויעשה את העבודה.
בשלב המאש אין לנירוסטה יתרון. מה גם שלנחושת יתרון בהעברת חום טובה בהרבה.
אני יודע שבעבר (הלא כ"כ רחוק) סירי הבישול היו תמיד עשויים נחושת. כיום בד"כ הם עשויים נירוסטה (במבשלה מסחרית).
האם אין בעיתיות כלשהיא בשימוש בנחושת שבגללה התעשיה עברה לנירוסטה ?
רק עמידות בחומרי ניקוי מעקלים כגון סודה קאוסטית. ודרישות של הראשויות לרמת הסניטציה.
הנחושת משפיעה (לטובה) על טעמי הבירה.
שימוש בנחושת אפשרי ואף מומלץ עד שלב התסיסה (לא כולל). ראיתי גם מיכלי תסיסה מקצועיים מנחושת אבל זה באמת נדיר (למשל במבשלה שג'מיל מקים בימים אלו).
יש מבשלות שמבשלות בדודי נירוסטה ומוסיפות לתוך הדוד גוש נחושת כדי להשיג את השפעת הנחושת על הטעם.
אגב,
אם הבנתי נכון, ג'מיל לא מקים מבשלה. הוא הולך לבשל בשותפות / קבלנות( Alternating Proprietorship) במבשלה קיימת.
מקים מבשלה חדשה. בשבוע שעבר הכניס מיכלי תסיסה.
עמנואל, (שוב אני מתחיל עם האקוריום ) בתחום האקוריומים השימוש באביזרים ובצנרת נחושת לא טובים ולא מומלצים היות והם מפרישים חומרים רעילים לחלק גדול מהדיירים באקוריום, אני מניח שנושא התאמת הנחושת ליצור בירה נבדק ע"י חברי הפורום ?, אני מכיר את הטענה שהשימוש בנחושת התחיל כבר בתחילת יצור הבירה ושכולם משתמשים.
מתשובתך האם ניתן להבין כי אם השימוש הוא לזמן קצר (מאש + בישול + קירור בצ'ילר) אז השפעת הנחושת (תגובתה עם הנוזלים) אינה משמעותית או מסוכנת לנו ?
רון מה אתה רוצה? שאני אתחייב? אין סיכוי, תעשה מה שאתה רואה לנכון לעשות.
לא אמרתי זמן קצר. השימוש מוגבל לשלבים שציינתי משיקולי חומציות.
מסוכנת לנו? לא יודע, אני מהנדס מכונות ומשפטן לא רופא. לי זה עוד לא הזיק.
עמנואל, מה פתאום להתחייב, לא זאת הכוונה, זה שאתה מהנדס מכונות ומשפטן כבר הבנתי מזמן ובגלל זה שאלתי אם נושא ריאקצית הנחושת והחומציות נבדק בהתאם לזמן שימוש בבישול.(אני בטוח שהנושא צץ מידי פעם)
רפאל, זה שהמערכות הביולוגיות שונות, עדיין לא אומר שהנחושת במינונים מסויימים לא מזיקה לנו, ראה קישור לגבי הנחושת (קרא בעיקר את הסוף, על עודף בנחושת):
http://www.to-heal.com/Default.asp?PageId=6739&FragmentId=18295
גם אני לא ביולוג...התעסקתי פעם עם אקווריומים, נחושת באקווריום רעילה לדגים ולאורגניזמים אחרים בעיקר בגלל הדם בזימים. חוץ מזה בגלל שהמשקל של הדג קטן הוא צריך ריכוז יותר נמוך כדי לקבל הרעלת נחושת, שבין היתר פוגעת גם במערכת העצבים של הדג.
נחושת רעילה גם לבני אדם! כדאי להזהר עם הכנסת גושי נחושת לבישול.
ריכוז נחושת גבוה יפגע גם בפעילות השמרים.
אפשר להירגע, אין שום חשש במגע של התירוש בנחושת. כתבתי תורוש. בירה זה כבר סיפור אחר. בבירה כבר חל איסור מגע בגלל נוכחות CO2 והשפעתו על הנחושת.
להלן 2 ציטוטים:
High concentrations of copper are poisonous and have caused foodborne illness. When copper and copper alloy surfaces contact acidic foods, copper may be leached into the food. Carbon dioxide may be released into a water supply because of an ineffective or nonexistent backflow prevention device between a carbonator and copper plumbing components. The acid that results from mixing water and carbon dioxide leaches copper from the plumbing components and the leachate is then transferred to beverages, causing copper poisoning. Backflow prevention devices constructed of copper and copper alloys can cause, and have resulted in, the leaching of both copper and lead into carbonated beverages.
Brass is an alloy of copper and zinc and contains lead which is used to combine the two elements. Historically, brass has been used for items such as pumps, pipe fitting, and goblets. All 3 constituents are subject to leaching when they contact acidic foods, and food poisoning has resulted from such contact.
The steps in beer brewing include malting, mashing, fermentation, separation of the alcoholic beverage from the mash, and rectification. During mashing, it is essential to lower the pH from its normal 5.8 in order to optimize enzymatic activity. The pH is commonly lowered to 5.1-5.2, but may be adjusted to as low as 3.2. The soluble extract of the mash (wort) is boiled with hops for 1 to 2½ hours or more. After boiling, the wort is cooled, inoculated with brewers yeast, and fermented. The use of copper equipment during the prefermentation and fermentation steps typically result in some leaching of copper.
Because copper is an essential nutrient for yeast growth, low levels of copper are metabolized by the yeast during fermentation. However, studies have shown that copper levels above 0.2 mg/L are toxic or lethal to the yeast. In addition, copper levels as low as 3.5 mg/L have been reported to cause symptoms of copper poisoning in humans. Therefore, the levels of copper necessary for successful beer fermentation (i.e., below 0.2 mg/L) do not reach a level that would be toxic to humans.
Today, domestic beer brewers typically endeavor to use only stainless steel or stainless steel-lined copper equipment (piping, fermenters, filters, holding tanks, bottling machines, keys, etc.) in contact with beer following the hot brewing steps in the beer making process. Some also use pitch-coated oak vats or glass-lined steel vats following the hot brewing steps. Where copper equipment is not used in beer brewing, it is common practice to add copper (along with zinc) to provide the nutrients essential to the yeast for successful fermentation.
<!-- / message -->
רון,
אני לא ביולוג ולא רופא [ואין בזה כדי להגן או להשמיץ על טיבה של הנחושת
ככלי בישול- אני לא בקיא בעניין] אבל לא כל מה שרעיל לדגים רעיל לבני אדם ולהפך.
בטח בהתחשב בעובדה שדגים הם לא יונקים והמערכות הביולוגיות שלנו שונות מאוד.
בלי להיות ביולוג או רפוא אני מביא כאן ציטוט מחנות און לייין המוכרת סירי בישול מנחושת:
http://www.coppershop.co.za/articles.php?action=showshowarticle=16
IMPORTANT NOTICE Cooking with bare copper is potentially dangerous it is not the copper itself that is poisonous but the reaction formed between the copper and the acidity of the food any vessel or container used with the intention to store or to prepare food must be coated with a secondary non hazardous metal such as tin or stainless steel this secondary metal is applied in a very thin coating to the interior of the pot NEVER COOK WITH AN UNLINED POT NEVER STORE FOOD IN AN UNLINED CONTAINER
ולעצלנים - הציטווט אומר שהראקציה של הנחושת עם החומציות שבמזון יוצרת חומרים רעילים ואסור לבשל בסירי נחושת שלא צופו בשכבה דקה של נרוסטה או פח.
- עמוד ראשון
- הקודם
- 1
- 2
- 3
- 4
- הבא
- עמוד אחרון