דבר מוזר קורה לי בזמן האחרון
בבישולים הקודמים כאשר טמפ המאש היתה בינונית גבוהה 67-69 מעלות נצילות הבישול שלי הייתה 74%-75% (הגרביטי יצא כמתוכנן)
בבישולים האחרונים כאשר טמפ המאש היתה נמוכה 65-66 מעלות נצילות הבישול שלי הייתה 88%-86% (פתאום הגרביטי עלה מעל הרצוי)
תהליך הבישול היה זהה בכל הבאצים:
מאש ביחס גרעינים מים 1:3 לשעה
בישול שעה .אידוי 25% שהם כ-8 ליטר (בישול 30 ליטר ליצירת 22 ליטר לתסיסה)
ובכל המתכונים לתת הבסיס היה בשיעור של כ-70%.
האם למישהו יש תובנות בנושא
בירסמידט לא ממש מתיחס לפרופיל המאש. טמפרטורות נמוכות גורמות לפרפיל סוכרים שונים ומכאן נצילות שונה.
לא ברור לי כמה שונה אך זאת אפשרות.
סיינט
אני לא מאמין שזו הסיבה. אומם הבטא אמילז (או עמילז?) עובד מהר יותר (למיטב זכרוני הוא מייצר 3 מולקולות פרוקטוז על כל מולקולה שהאלפא אמילז עושה, אבל הן מולקוות אחרות) אבל אני לא חושב שבצורה כל כך משמעותית.
אולי זה אידוי גבוה יותר בזמן המאש? גם על זה אני בספק? אולי חוסר עקביות בכמויות המים? או שאוי יש כאן מערכת רצינית שדניאל מפעיל טוב, תמיד אופציה...
תובנה אחת, האידוי שלך גבוה מאד, תחליש את האש.
1+
אם אתה טוחן את הגרעינים דק יותר, זה יכול להגדיל את הניצולת כיוון שהמיצוי טוב יותר עקב הגדלת שטח הפנים של החלקיקים
1+
25 % אידוי זה מטורף.
זה מטורף לא למחזר
קשה לענות בלי להבין איך אתה מחשב נצילות
מסכים עם כל השאר לגבי האידוי
כמדומני שדניאל הסביר פעם שהוא מבשל בסיר נמוך ורחב (כמו בצבא)
לכן אולי האידוי הגבוה (מאד) שלו.
דניאל, תחליש את האש ושים מכסה חלקי.
נועם,
האידוי הוא לא פונקציה של צורת הסיר, אפילו לא קשור לחומר ממנו הוא עשוי ולא לצבע שלו.
הוא תוצאה ישירה של מעבר חום. כדי להוריד את המספר דניאל צריך להקטין את כמות החום שהוא מכניס לתירוש (בהנחה שהזמן לא ניתן לקיצור).
ההערכה שלי היא שהוא מפעיל יותר מ3000 וואט למשך שעה.
אבל יש לו מקלדת אז שהוא ידבר בעצמו.
סיינט
האמנם?
Boil Off / Evaporation Rate: This depends on how vigorous of a boil and the shape of the kettle. The average is around 1.5 gallons (6 quarts) per hour. If the kettle is narrow (like a keggle), expect ~1 gallon per hour, or short and wide, as high as ~2.5 gallons / hour.
http://www.brewersfriend.com/2010/06/12/water-volume-management-in-all-grain-brewing/
המשחק הוא בנצילות. ברוב הסירים המחוממים בגז, הנצילות קרובה ל30% עם שינוים שלא עולים על 15% אני מניח. בחימום חשמלי זה לא רלוונטי.
הדברים למעלה הם בעיניי קישקוש בלאבוש (איך שלא כותביים את זה).
סיינט
זו שאלה מעניינת.
במלים אחרות, אם ניקח נניח כפית של עמילן, נמיס אותו בכוס מים, נמדוד את הצפיפות, ואז נגיד נוסיף לכל זה עמילז, ונמדוד שוב צפיפות אחרי שעה, האם הצפיפות תיהיה שונה?
לפי דעתי לא כי סך כל החומר שתורם לצפיפות גבוהה יותר נשאר קבוע.
מצד שני התכונות של החומר משתנות...אז אולי כן? 
הצפיפות תהיה מיד שונה. למה אחרי שעה? צפיפות היא משקל סגולי. בהנחה שיש התמוססות מלאה שינוי בתכונות לא ישפיע על המשקל הסגולי, בהנחה שלא משתחרר חומר או אנרגיה לסביבה.
לפי מה שאתה אומר הצפיפות תשאר אותה צפיפות, וכי למה שתשתנה? (הוספת האנזים זניח)
חוץ מזה אם כבר הולכים על דקויות אז פירוק של קשר כימי משחרר אנרגיה
א. הצפיפות תשתנה
ב. התשובה לדניאל היא שטמפ' מאש שונות מפעילות אנזימים שונים ובגלל זה גם הצפיפות משתנה.
בקיצור מה שאני חותר אליו זה מה בעצם אומר לנו המושג נצילות? אם פרופיל סוכרים שונה נותן לנו צפיפות אחרת אז מה בעצם המספר הזה אומר לנו? מישהו פה יכול להסביר את זה?
קרן...נסיתי לבנות קו מחשבה ואני גם לא דוקטור לכימיה 
למיטב זכרוני, מספר שקראתי על בישול בירה, מצויין כי ההבדל בין 65 ל-68 הוא משמעותי מאחר ואנזים אחר עובד בו. התוצאה מתבטא בניצולת (סוכרים שישארו כ"גוף" או יפורקו על ידי שמרים).
