אני בטוח שיש כבר שרשורים בנושא,

ובכל זאת, כשהתירוש חם הוא מייצר DMS חומר עם טעם לא רצוי בבירה-בדרך כלל החומר הזה מתנדף ברתיחה של התירוש, ולכן חשוב לקרר את התירוש במהרה בסוף הרתיחה כשאין אידוי רציני אבל החומר עוד נוצר בתירוש.

יש אנשים שמדווחים כי השיטה של לא לקרר את התירוש מיידית אלא לתת לו לשבת יום עובדת טוב.

אני אישית לא ניסיתי, אני מקרר תמיד.

על מנת לדעת מהו הטעם שאתה לא אוהב שם צריך לטעום ולוודא שאכן מדובר בחומר הנ"ל.

בבישול בירה, המושג שיכר לא קיים. יש תירוש/wort (שזה התוצר שמתקבל אחרי המאשינג, בישול ובשלב התסיסה) ובסוף

התסיסה ואחרי הביקבוק/קגינג והגיזוז יש בירה (בירה, היא סוג של שיכר. זה כן).

לגביי הנו צ'יל- לא מנסיון אישי, אבל אני זוכר שרשורים בעבר של מבשלים שניסו וציינו שהם הרגישו טעמי לוואי בבירה, מצד שני ישנם אלפי מבשלים

בעולם (ברובם אוסטרלים...ונועם) שמבשלים ככה ולא מרגישים בהבדל. ההבדל העיקרי לדעתי, הוא בזמני הוספת הכשות לפי הכללים הבאים מפה:

(בתרגום חופשי)

1) צאו מנקודת הנחה שהתירוש החם במיכל הפלסטיק יוסיף 20 דקות של בישול לכל תוספת של כשות.

2) מעבירים את תוספת הכשות של ה-20 דקות (במידה ויש) למיכל הפלסטיק (20 דקות בישול לפי סעיף 1)

3) מעבירים כל תוספת כשות שצריכה פחות מ-20 דקות רתיחה ל-FWH (זה מספק מורכבות בטעם ובמרירות ומרירות פחות מובחנת).

אם אתה שואל את עצמך: "היי, מה זה לעזאזל FWH?" אז זה ר.ת של First Wort Hop אבל גם אני לא בדיוק סגור מה זה,

אז אני אתן לנועם להסביר כשהוא יתעורר.

בהצלחה ושבוע טוב לכולם!

היי,

תנסה לאבחן את טעם הלוואי לפי זה

http://www.howtobrew.com/section4/chapter21-2.html

יצא לי להשתמש בחומר החיטוי שגדי מוכר ללא טעמי לוואי

יש די והותר שירשורים בפורום זה בנושא no-chill, כולל קישורים לאתרים שדנים בנושא בהרחבה.

ולהלן מעט קישורים המובאים שנים לאלו שמתקשים בחיפוש בגוגל:

http://www.homebrewtalk.com/wiki/index.php/No_Chill_Method

http://www.brewersfriend.com/2009/06/06/australian-no-chill-brewing-technique-tested/