לאחרונה בישלתי שני מתכוני partial-mash שכבר בוקבקו, התיישנו קמעה וכן נטעמו. אשמח גם לייעוץ כללי בנוגע למתכונים עצמם: מה הייתם משנים, כך שאוכל לקבל רעיונות מה לתקן/לשנות לפעם הבא.
הרעיון היה לנסות לייצר את שני הקצוות של סגנונות הבירה שאני אוהב:
הראשונה אייל כהה, מאלטי, חורפי ומתובל - והרי מה שעשיתי בלי לייפות שום דבר:
לתת: 1.5 ק"ג פייל אייל, 0.5 ק"ג מינכן סוג 1, 0.5 ק"ג לתת חיטה, 300 גרם קארא-אמבר, 250 גרם קארא-ארומה, 125 גרם קארא-פא1 - מאש ב67-70 מעלות למשך שעה ביחס של 2.5 ליטר לק"ג לתת
אח"כ: 28 גרם הלרטאו + 21 גרם קנט גולדינג למשך שעה
אח"כ: 2 ק"ג רכז לתת נוזלי מונטונס סופר-לייט, הרתחה נוספת, הוספה של 350 גרם (בערך) סוכר נבט, 100 גרם מולסה (! - אני חושד שזו הייתה טעות), 7 גרם קנט גולדינגס נוספים ותערובת של תבלינים שהכילה כפית גדושה מכל אחד מהבאים: קינמון, ציפורן, פלפל אנגלי וג'ינג'ר. בישול של 5 דקות נוספות, ולאחר מכן כיבוי האש, העברה למיכל התסיסה, דילול עם קרח והשלמה ל19 ליטר ופיזור של שמרי S-04 על כל הדבר הזה, ערבוב וסגירה של כל הדבר הזה לשבועיים תמימים. אוי, איך שכחתי גם זרקתי פנימה 30 גרם שבבי עץ אלון שחיטאתי בכוהל קודם לכן.
אז קודם כל, אשמח להערות כלליות לגבי המתכון עצמו. שנית אשמח לרעיונות לגבי למה זה לא יצא טעים? המרקם, הגיזוז, המתיקות והמרירות, כמו גם האחוז אלכוהול (6.5% בערך) יצאו פחות או יותר כמו שרציתי. מה שכן, יש טעם לוואי מאוד לא נעים וגם ריח שדומה לטעם הזה. הם מלווים בגרעפסים די מגעילים לאחר כמה שלוקים. אני רוצה להבהיר שאין זיהום בבירה. הטעם לוואי הוא טעם דומה לטעם הטיפוסי של שמרי S-04 רק בגירסה הלא טעימה שלו. זה מאוד מוזר שכן התססתי את הבירה בטמפרטורה של 20 מעלות. עוד אנקדוטה מעניינת היא שבמהלך התסיסה היו לבירה טעמים קיצוניים של באבל-גאם ובננה שנעלמו אחרי שבועיים במיכל ובזמן הבקבוק כבר היה לבירה הטעם הכי נקי שאי פעם טעמתי מבירה ביתית. רק אחרי שבועיים בבקבוק התקבל הטעם לוואי המוזר הזה. עוד משהו הוא שלא מרגישים בכלל לא את העץ ולא את התבלינים - הטעם לוואי מהשמרים פשוט משתלט על הכל. רעיונות למה זה קרה? עצות לגבי שיטות יותר טובות לטיפול בעץ ובתבלינים? מה אתם חושבים על S-04 באופן כללי, האם נתקלתם בעבר בטעמים לא נעימים ממנו?
הבירה השנייה היא פייל אייל חזק פסאודו-בלגי:
לתת: 1.5 ק"ג פילסנר, 0.5 ק"ג וינה, 0.5 ק"ג לתת חיטה, 250 גרם קארא-פילס, 250 גרם קארא-רד - מאש ב67 מעלות למשך שעה שוב ביחס של 2.5 ליטר לקילו. אח"כ הוספתי 28 גרם הלרטאו + 21 גרם סטיריאן גולדינג לבישול של שעה, ואז הוספתי 2 ק"ג רכז נוזלי סופר-לייט + 0.5 ק"ג לתת אבקתי, 350 גרם דבש + 250 גרם סוכר נבט. אז הרתחתי שוב והוספתי 30 גרם זרעי כוסברה יחד עם 28 גרם סאז + 7 גרם סטיריאן גולדינס לחמש דקות אחרונות ושוב אותה פרוצדורה של דילול וצינון. הפעם השתמשתי בS-33. שוב התסיסה הייתה ב20 מעלות פחות או יותר.
כנראה שהטמפרטורה הייתה נמוכה מדי כי לא התקבלו טעמים פירותיים כמעט בכלל ורק את הטעם האופייני (והלא כזה טעים) של S-33. יש לבירה טעם יותר דומה למין פייל-אייל אנגלי מוזר וקצת פיקנטי מאשר בירה בלגית (טריפל?). חוץ מזה זה יצא קצת מר מדי ביחס לבירות בלגיות מסגנון דומה, והצבע יצא קצת יותר כהה ממה שציפיתי. עצות? האם כדאי ללכת על T-58 בפעם הבאה? או רעיון אחר?
אודה על כל עצה, הכוונה או רעיון,
עומר
