טוב, אז לאחר שסיימנו את סאגת הלונגשוט (ושוב, כל הכבוד לזוכים), אפשר לחזור ולהתפנות למה שבעצם מענין כאן את רובינו - פרוייקטים של DIY !
אז לקראת הלונגשוט הייתי צריך למצוא פתרון להגשת הבירה שנמצאת אצלי בחביות ללא קירור חשמלי.
(כמובן שאפשר להעביר את הבירה מהחבית לבקבוקים ולמזוג מהם. אבל איפה פה הכיף?)
ובכן יש 2 שיטות מקובלות למזיגת בירה מהחבית - הבירה בחבית קרה והבירה נמזגת קרה ישירות לברז. או,
חבית בטמפ' החדר (או טמפ' המרינה בהרצליה...) והבירה מקוררת בצינור בדרך אל הברז :
בהשראת צוות מבשלת ספארו (תומר, ירון ודרור) אני בחרתי באופציה הראשונה.
ובכן השלב הראשון הוא איסוף הציוד: אז ברז אחד היה לי ועוד אחד קיבלתי בהשאלה. צנרת יש, בלון CO2 קטן יש.
חיפשתי חבית פחמס גדולה (220 ליטר). מסתבר שהחביות הללו משמשות לסבון המיועד למכוני שטיפת רכב. צריך רק לדעת ממי לבקש:
(כאן אחרי ניסור ראש החבית ושטיפה יסודית)
השלב הבא הוא לבנות את מתקן המזיגה. בשביל זה כבר צריך להוציא את הכלים הכבדים. אז הזמנתי את רון...
רון בא, ראה מה שראה, אסף קרשים שהיו זרוקים אצלי במחסן, ניסר מה שניסר, קדח מה שקדח ובנה לי לתפארת,
שובך לתוכים:
טוב. זה לא באמת שובך לתוכים. אבל ככה זה נראה בהתחלה. אח"כ זה כבר עבר שיוף, צביעה וכו'. ואז זה כבר קיבל צורה.
ככה זה נראה לאחר התקנת הברזים:
מלפנים: ומאחור:
על מנת לשמור על החביות מפני איבוד חום, הוספתי בידוד בתוך החבית. טבעת ממזרון קמפינג (פלציב) ובין הטבעת למיכל קצף פוליאוריטן.
אח"כ גם הוספתי מעט בידוד בחלק הפנימי העליון של המיכל (מעל גובה החביות).
וככה זה נראה מוכן לפעולה:
אחרי 6 שעות של עבודה בחום של המרינה בהרצליה עדיין היו קוביות קרח צמודות לחביות הבירה בתוך המיכל.